ראש חודש תמוז הסרטני מגיע בשבת ה6.7 בשעה 0:57 בלילה עם ירח חדש בסופו של מזל תאומים הוודי ובאחוזת הירח היושבת על גבולו עם סרטן המסמלת את הפצעת האור בחלוף ענני הסערה של שיא האנרגיה המרקוריאנית של תאומים ופינוי המרחב למי החסד הזורמים והשופעים של סרטן ושליטת הלבנה האהובה. חודש תמוז/מזל סרטן מכיל בפנימיותו אהבה המדומה לאהבת האם את ילדיה (ירח, הזנה, אמא) ובדומה לחיה המסמלת אותו חיצוניות השלד הנוקשה מהווה הגנה על הפנימיות הרכה דרך גבורות, דינים, חומרה ורוגז. הנוקשות החיצונית שומרת על המהות הרכה הפנימית של תמוז והסרטן, שלד ההגנה על ההזנה הכרחי בעולם זה המלא בסכנות חיצוניות ופנימיות - ללא גבולות ברורים מהוריו הילד נותר "פרוץ" ומכאן קל להשחתה, אם על ידי גורמים חיצוניים או היצר הרע הפנימי לו כולנו שותפים.
תמוז (האם-סרטן-ירח) בונה את המומנטום לחודש אב (האב-אריה-שמש) שחציו הראשון קשור בחורבן בית המקדש השני ומכאן בגלות הארוכה. חז"ל לימדו אותנו שהסיבה לחורבן השני היתה שנאת חינם, החזרה מהגלות לגדלות הרוחנית והגשמית אם כן נטועה בתיקון אותו השורש על ידי פעולה הפוכה ומנוגדת לאותו עוון (הרמב"ם: "ירחיק עצמו לקצה השני"). לא מספיק "לא לשנוא" אלא להפעיל את אהבת החינם הנובעת מתכונותיו הטבעיות של עם ישראל: ענווה ויראת החטא. חז"ל שהיו ועודם המורים הרוחניים הגדולים של עמנו מגלמים את התעלותו של יופיטר (גורו, חסד, האני הגבוה) בסרטן - הם סיפרו לנו כבר אז איך תראה המציאות של זמננו - "חושך כפול ומכופל" - כדי שכשנפגוש באותה מציאות חשוכה לא נתייאש ונאמין בכוחנו להתעלות מתוך השפל הרוחני, ממש כפי שהורה ובפרט האם צריכה לחנך ולטפח את ילדיה, להזין אותם בבטחון פנימי, רגשי ותודעתי ביכולתם להתגבר על המכשולים שודאי יפגשו בחייהם גם כאנשים בוגרים, אך לשם כך עליה "לאלף" את גאוותם המובילה לאותה שנאת חינם ועיוורון עצמי.
המאורות נפגשים בסופו של תאומים במחלקת חזרת האור יחד עם ונוס ומספקים לנו הבנה ברורה ביחס ללבנו שמחזקת את אמונתנו בכוחנו היצירתי ובקשרינו החברתיים והמשפחתיים. הנשמה (שמש) והגוף הרגשי (ירח) מתאחדים על מנת שנוכל לשקם את הלב (ונוס) ולפתוח מחדש את סקרנותנו באופן אופטימי, בעיקר עם אחינו ואחיותנו, חברינו ושלל הקשרים בהם קיימת התפתחות הדדית המקיימים שיח מפרה ואהבה מרפאה. דווקא אלה שקרובים אך שונים מזכירים ומהדהדים את הדואליות הנוכחת בכל אחד ואחת מאיתנו ומאפשרים את תרגול אהבת החינם הקריטית לחודש תמוז, שכן איזון הקבלה וההשפעה במערכות יחסינו מוביל לשקט מנטלי. השקט המנטלי משפיע על הביטוי המעשי והישיר של גבולות התקשורת ומכאן ההזנה כערך בסיסי המעניק יציבות לתודעתנו ולבנו כאחד - מרקורי שליט הירח החדש בבית השני ממנו במזל סרטן ממתין לונוס שתכנס לסרטן למחרת הירח החדש, אז סנכרון השכל והלב יתרחש ויחזק את איכויות הדיבור מהלב לו כולנו כל כך זקוקים. השליטה המשותפת של שבתאי והירח באיזורו של מרקורי מספקת לשכל כלים ברורים בבואנו לתקשר את צרכינו בחיוב או בשלילה ועוזר לנו להבין ולתקשר מה אנו מוקירים ולמה איננו מוכנים עוד להיות סבלניים בקשרינו החברתיים, המשפחתיים והזוגיים, אך כאמור השיח חייב להתקיים מתוך לב פתוח ופגיע, שקיפות ואיזון השכל והלב - אל לנו לתת לרגשותינו לנהל את תקשורתנו, אלא לנהל את רגשותינו דרכה באופן ברור, יציב ויעיל, אחרת כל הרצון הטוב שבעולם לא יגבר על הגישה הילדותית והבוסרית לה הלב מוביל כשאינו פועל בשיתוף הפעולה של ביטוינו המילולי ועיבודנו השכלי וההגיוני.
מאחורי הירח בחדש בבית ה12 ממנו מעברו של יופיטר בשור מפעיל את תת המודע הקולקטיבי כמו גם מטען הנשמה האישי דרך נסיון חיינו מול נשים והשפעתו על תפיסותינו ופריון טבענו הפסיכולוגי, היצירתי והעצמאי. רק מי שמסכים "ללכת לאיבוד" במרחבי רוהיני הירחית והבית ה12 יוכל למצוא את דרכו בחזרה לעצמו ולאמת הגבוהה על מהותו, מעבר לפיתויי המיינד והאגו הרוחני העקלקלים במרחב האשליה החומרית, הנפרדת והאנושית. כח הדיבור עצמו מיוצג על ידי אריכטיפ השור, בלעדיו התקשורת של תאומים לא יכולה להתקיים באופן תקין - אין זה מפתיע ששליטת ונוס והתעלות הירח (הגופים האסטרולוגיים הנקביים) נוכחת בו, שכן ללא שילוב יצירתיותנו הנובעת מידיעת לבנו (אינטואיציה) באופן בו אנו מתקשרים ותופסים בשכלנו את המציאות המעשית סביבנו נשאר גם בחיינו הבוגרים בתודעה והוויה ילדית ונרגיש נתונים לזרמי הבריאה ללא יכולת להתמודד עמה ולהשפיע עליה - מעין גישה שטוענת ש"החיים קורים לנו" ושלמעשינו אין השלכות ממשיות ומכאן אין לנו אחריות לא על עצמנו ולא על השפעתנו על הזולת, בטח ובעיקר כשהדבר נוגע למערכות היחסים הקרובות והבסיסיות שלנו, המשפחתיות והחברתיות המידיות. יופיטר הוא מחנך, התעלותו במזל סרטן קשור בחודש תמוז, שותפותה של ונוס (שליטת המרחב בו הוא עובר) למאורות בירח החדש מדגישה את הצורך בנכונות לחנך את עצמנו מחדש, בטח ובעיקר ביחס למטען הרגשי והאנרגטי הכבד שאנו נושאים בחיינו הנובע מערכי היסוד וסגנון הדיבור שספגנו וחונכנו אליו בילדותנו ובביתנו. על מנת שנוכל להתעלות על התניותנו המגבילות ולפרוץ את הגורמים המעכבים התוקעים אותנו באותה הוויה ילדית נטולת אחריות עלינו להביא לתיקון מעשי בניהול מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, המהווה בעצמה הבסיס היציב או הרעוע ליחסינו עם הזולת - הכל תלוי ברמות ההרמוניה שאנו מסוגלים לקיים במרחבנו האישי, בגופנו ובביתנו.
ציר הדרקונים בבתולה ודגים מפעיל את ציר הבתים 4-10 הנוגעים לבסיס האינטיליגנציה הרגשית וביתנו אל מול הקארמה שלנו ואחריותנו על מילוי תפקידנו דווקא מחוץ לביתנו ובציבור. קטו בבתולה בבית ה4 מבקש ריפוי של היעדרות התמיכה הרגשית, הסדר והארגון להם היינו זקוקים ברמה הסובייקטיבית בילדותנו ובעיקר מאמנו, בעוד שראהו בדגים בבית ה10 מצביע על איכויות הריפוי העוצמתיות הזמינות לנו כעת בבגרותנו לתיקון אותם חסכים דרך סיפוקם לעצמנו כמו גם לאחרים בעלי פצע דומה. זכרו - מה שלא למדתן להעניק לעצמכן לא תוכלו להעניק לאחר, ואם תנסו בכל זאת מה שהאחר באמת יקבל מכן יהיה מהול ברעל, לכלוך בלתי מטופל אותו יהיה קשה מאוד או ממש בלתי אפשרי להפריד מהרפואה והחסד הממשי אותו ביקשתם להעניק.
האחראית לטיב הבית 4 וארכיטיפ הסרטן היא אמנו - עקרת הבית=עיקרו של בית - אם גדלנו בבית מבולגן ברמה הרגשית, התודעתית או הפיזית, הביקורת שלנו כלפי "חוסר תפקודה" של אמנו תוכל להוות כוח מרפא בפני עצמה במידה ונשחרר הצמדותנו לתחושת המחסור או ההזנחה ובתמורה נפנים את הלקח האמיתי של חוויתנו המאתגרת כילדים שהוא העמקת הבנתנו את צרכינו האישיים להם רק אנחנו אחראיים ואותם ביכולתנו ואף חובתנו למלא בבגרותנו ולא להסתמך על אף גורם חיצוני שיעשה זאת עבורנו. הדרך לרפא את הזכרון היא לא לשכוח אותו או להתעלם מהקושי והכאב שמתגלם בו, אלא ההתעלות מעבר לאשליית הנפרדות בינינו ובין מהלך חיינו השלם בטח ובעיקר בשלבי התפתחותנו המוקדמים בהם באמת ובתמים יכולת ההשפעה המעשית שלנו על מציאותנו היתה מינורית ומוגבלת ביותר, אך ברמה הרוחנית והאנרגטית אלה דווקא המכשולים, האתגרים והחסכים שבבגרותנו מדייקים עבורנו את דרך החיים הנכונה לנו, אותה היה הרבה יותר קשה למצוא ולהבדיל מיתר הדרכים הנגישות בקולקטיב (וודאי אלה המקודמות כאמת קולקטיבית אחידה על הטבע האנושי) אלמלא אותן חוויות "שליליות" המהוות בסיס לבקרה החברתית והעצמית שלנו בהמשך חיינו.
בבית ה9 מהירח נסיגתו של שבתאי בדלי היא השיעור או הלקח המרכזי של ירח חדש זה והשבועיים שאחריו - בחינה מחודשת של גבולות אמונותינו, המושפעות מהאידיאולוגיות החברתיות ותפיסות העולם הרחבות שלנו. הפיצול בין הטוב והרע האנושי של איזור זה בדלי אינו משרת אותנו אלא מוביל לחולי, הקסם והכלי המאזן הוא ההבדלה בין מוסר גבוה ועקרונות רוחניים ליצרי האגו ונסיונותיו "לשלוט בנרטיב", הנובעים בעצמם מחוסר בטחון, אמונה ובגרות.
הנסיגה מאפשרת לנו התבוננות פנימית עמוקה, רק מתוכה ההבדלה יכולה להיעשות, אך נסיוננו לנתק עצמנו מהסביבה לא יועיל - עלינו להסכים גם ליישם את המסקנות אליהן אנו מגיעים, אחרת סכנת האגו הרוחני המנופח ממשית.
בבית ה11 מהירח המסמל את שאיפותינו להגשמה עצמית וקשרינו החברתיים הרחבים נמצא מאדים בביתו הזכרי טלה הדורש נוכחות מוגברת בקרב הקבוצות עמן אנו מזוהים באופן ישיר ומעשי או אלה עמן אנו קשורות ברמה הרעיונית המהוות בירח החדש מעין שדה קרב בו עלינו לברר האם "שותפינו" אכן "בצד שלנו" במלחמה או שמא הם מונעים מכח ומחפשים שליטה באחר שהוא אנחנו כמו שהוא כל מי שאינו משויך לאותה קבוצה. עלינו לוודא שמתקיימת התאמה אידיאולוגית הדוגלת בייחודיות האינדיבידואל וכבוד לאחר ולזר, בלעדיה אין שיתוף פעולה אמיתי, רק תחרות בנוגע למי ששולט ומנהל את המערכה והשיח הרחב.
אהבת החינם היא הכלי להבאת השלום בין איש לרעהו, ממנו מגיע השלום האמיתי גם לעולם כולו. אם אנו מזהים גורמים לוחמניים בעצמנו או בסביבה אל לנו לברוח מהם, הדרך להתעלות מעליהם היא דרכם, בהתמודדות אישית עם הקושי, עם חוסר ההסכמה, עם הנבדלות שלנו מהכלל וכמובן עם עוינותם של אלה המבקשים לבטל את השפע והפרט.
מי שמסכימה להביע את קולה האישי, ערכיה ומחשבותיה באופן פתוח ויצירתי מושכת אליה אנשים שגם אם אינם מסכימים או רואים את המציאות בדיוק אחד לאחד כמוה, לכל הפחות מעריכים את עוצמתה, שכן אומץ ואותנטיות מהווים ערכי יסוד גם עבורם.
מי שמפחד להשמיע את קולו באמת ימצא עצמו אבוד בים הדעות, האמונות והערכים שאינם שלו, גם אם היה רוצה שיהיו, גם אם תוכנת מילדותו שזוהי הדרך הנכונה. מבחן המציאות ושיקופן של מערכות היחסים הקרובות שלנו מעמת אותנו עם האמת על עצמנו - או שנבנה את זהותנו האינדיבידואלית באומץ, או שנבלע לתוך קולקטיב בו זהותנו תהפוך למראה נטולת קול בפס היצור ההמוני של הקולקטיב, ובמידה וכך קורה יכולת השפעתנו האישית על המציאות הממשית מתבטלת ונמסרת לאותן מערכות, קבוצות או תפיסות חיצוניות.
עונת סרטן הוודית (מתחילה רשמית ב16.7) וחודש תמוז מבקשים מאיתנו להכין ביתנו הפיזי, הרגשי, התודעתי והחברתי לזמני החורבן של אב, בהם פרקטל הגלות ואובדן הבית השבטי שלנו נוכח.
הזנה פיזית, רגשית ותודעתית ראויה שמעירה בנו שמחת חיים ואהבה ממשית לעצמנו, למרחבנו האישי ולאלה בהם אנו רואים שותפים למסע חיים זה קריטית - קוו לטוב, האמינו בטוב, ראו טוב ובקשו טוב.
אוהבת ים ים ים, שיהיה חודש מבורך, ירח חדש מעורר וכמובן ב ה צ ל ח ה !
על כל היצירות במאמר ילידי ירח על גבול תאומים/סרטן
Comments