נסיגתו של שבתאי לוקחת אותנו השנה דרך הקיץ והסתיו, במשך כארבעה חודשים של התבוננות פנימית באחריותנו האישית והחברתית במזל דלי הוודי שכל כולו נשיאת מי האמת, האמונה בטוב האנושי.
מרבית הנסיגה תתרחש באחוזת הירח האחרונה של דלי ושל יופיטר (הממשיכה לתוך תחילת דגים) אך ב3.10 עם ליקוי החמה בבתולה יחזור לאחוזת הירח המרכזית של דלי והאחרונה של ראהו, שילובם האנרגטי של יופיטר וראהו במהלך הנסיגה נועד לחלק את תהליכנו לשני חלקים; הראשון והארוך יותר יבחן את אמונותינו בעוד שהשני יהווה הזדמנות לריפוי אותם חלקים שנזהה שזקוקים לו.
הנסיגות של הפלנטות תמיד מפעילות את המזל בו הן מתרחשות כמו גם המזל הקודם להן, מאחר ומזלותיו של שבתאי הם היחידים הצמודים זה לזה, זוהי בעצם הנסיגה האחרונה של שבתאי המפעילה את שני הבתים בהם הוא שולט במפתנו האישית ל30 השנים הקרובות.
גדי שהוא מרחבו הנקבי של שבתאי והבית ה12 מדלי יהיה המרחב בו עיקר אירועי הנסיגה החיצוניים יתרחשו, בעוד שדלי ומרחבו הזכרי של שבתאי יהיה המרחב בו השיעור הרוחני ומכאן גם המסרים האישיים יתקבלו - אם דלי הוא הבית ה5 במפתנו (אופק מאזניים) השיעורים שעלינו ללמוד בנסיגה זאת יהיו קשורים באינטיליגנציה היצירתית שלנו, ברומנטיקה, משחק, ילדים, ואף לימודנו מתורות עתיקות לשם פיתוח קולנו היוצר האישי, אך ההתרחשות החיצונית שנועדה להפעיל את שיעוריו של שבתאי בדלי יגיעו ממרחבו של גדי בבית ה4, בו עיקר העיסוק נוגע לאינטיליגנציה הרגשית, לביתנו, לבנו, חיבורנו לאמנו ושלוות נפשנו.
שני הבתים במפתנו הנשלטים על ידי שבתאי תמיד עובדים יחד, לא משנה היכן ממוקמים. במזלותיו של שבתאי עלינו לפעול בנחישות והתמדה (התעלותו של מאדים בגדי) לשם הבנת גבולותינו תחילה ואז פריצתם באופן נכון, מכבד ומדויק (שליטתו המשותפת של ראהו בדלי) לשם הגשמת שאיפותינו הארציות והרוחניות גם יחד, אך אלה תהליכים שבהתאם לטבעו של שבתאי לוקחים זמן ומצריכים סבלנות ונכונות לעבוד קשה לשם השגת התוצאות היעילות והיציבות ביותר לטווח הארוך בחיינו, שכן מה שלא נבנה בעזרתו של שבתאי בחיינו לא יחזיק מעמד לכשיגיעו (ויגיעו) הסערות הגדולות והמטלטלות הטבעיות לקיום האנושי, האישי והכללי. שבתאי אוהב לבחון אותנו, הוא בודק פעם אחר פעם את אותם איזורים בהם הוא שולט או נוכח בזמן אמת במפה האישית וכמו לוחץ על פצעים שמהווים בעיניו פירצות אנרגטיות להן פתרון מעשי ביותר, חיבורו העליון לאינטואיציה האנושית הוא אספקט פחות מדובר במערכת המערבית ביחס לאנרגיה של אדון הקארמה והדינים אך האמת היא ששבתאי נועד ללמד אותנו כיצד להוריד את הראש ולהכיר במגבלותינו, שזו כאמור הדרך היחידה להתגבר ולצמוח מעליהן.
מאחר וזוהי נסיגתו האחרונה של שבתאי במזל דלי היא תהיה החזקה והמשמעותית מכולן כש4 חודשים לאחריה יכנס סוף סוף למזל דגים בו לפי המיתולוגיה הוודית נולד שאני (shani, שבתאי) ובו הוא מסיים את מסלול 12 המזלות השלם.
מבחן האמונה של נסיגה זאת נועדה להכין אותנו לשלב האחרון של מחזור שבתאי בן ה30 שנים כך שכל שנסכים ליישם לאחריה יפתח עבורנו את הדלת למים הקוסמים והאסטרליים של דגים בעוד שכל מה שנמנע מלבצע יהווה מעצור בדרכנו לחיבור האינטואיטיבי האדיר למרחב החומר והזמן הרוחני. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת - מי שלא לא. אנחנו לקראת מעבר השבתון של שבתאי שמגיע במרץ 2025, כל עבודה שנבצע עד אז תהווה הזנה מעשית ורוחנית, כל מה שנזניח יעלם מחיינו בהרף עין.
הצעדים הראשונים / 29.6-3.10
אחוזת הירח היופיטרית האחרונה הנקראת גם פורבה בהאדרפאדה (סנסקריט - הצעדים הראשונים) יושבת על הגבול בין דלי ודגים, עיקרה בראשון וסופה בשני, בה בהתאם לטבע האמונה של יופיטר מתקיים מבחן אדיר מימדים בפנימיותנו, בו עלינו לבחור באופן מובהק בטוב על פני הרע, כשהרע המשתקף לנו מבחוץ נועד להעיר אותנו למקומו ומצבו גם בתוכנו. התיעול החיובי של אנרגיה זאת מביא לתמיכה באמונה בטוב עבורנו ועבור הזולת, התיעול השלילי יחזק אמונה בכך שהרע תמיד מתגבר וחזק מהטוב, המובילה לייאוש וניהליזם. הפיצול הנוכח באחוזת ירח זאת מבקש ללמד אותנו שעל אף שהפרדת הטוב והרע קיימת אך ורק בתודעה האנושית יש לה תכלית, שכן אנחנו היחידים בעלי זכות וחובת הבחירה החופשית שאינה קיימת בטבע סביבנו כמו גם בצורתנו הרוחנית הגבוהה (הנשמה שהיא אחת עם הבורא ומכאן לעולם לא תפעל או תבחר בניגוד לרצונו וטבעה).
כשהאריה (סמל כוח החיים של אחוזת ירח זאת) צד זברה הוא אינו רע, הברק (סמל נוסף לאחוזת ירח זאת) הפוגע בעץ וממוטט אותו גם הוא אינו רע - האינסטינקט והטבע אינם דואלים, הם שלמים ומסונכרנים עם האמת הרוחנית החבויה במרחב האנושי, בטח ובודאי ללא אמונה בבורא האחד ובאחדותו. בנו קיימת בחירה חופשית לכאן או לכאן, ומהי תהיה ללא הפיתוי של היצר הרע, המבחן שבעצמו נשלח מלכתחילה מאותו בורא אחד.
הבורא לא ברא אותנו כדי שנהיה רובוטים (לשם כך יש לו את המלאכים), הוא רוצה אותנו שותפים ליצירתו, דבר שהתורה מלמדת אותנו שעלינו לעשות על ידי שמירת התורה והמצוות, שסיכומן הוא "ואהבת לרעך כמוך", או כפי שניסח זאת הלל הזקן בתרגום מארמית "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". מאחר ואנו בשנה בה יופיטר שליט אחוזת הירח נמצא במזל שור הונוסיאני, האמונה עליה עלינו לעבוד היא האמונה בעצמנו, בערכינו, ביציבות משאבינו וכמובן בלשוננו. יופיטר בשור מלמד אותנו שדיבור מהלב (בית 2, גרונו של האדם הקוסמי) הוא הבסיס האנרגטי לשפע בחיינו - האופן בו אנו מדברים לעצמנו כמו גם מטבעו הונוסיאני של שור האופן בו אנו מדברים עם משפחתנו, בני זוגנו והנשים בחיינו.
מעברו של ראהו (ראש הדרקון, קוטב צפוני של הירח) בדגים ומרחב התעלותה של ונוס (שליטת שור) מוסיף רובד נוסף למבחן האמונה - הערבוב האנרגטי וחוסר היכולת להבדיל בינינו ובין האחר ברמה התודעתית והרגשית אמנם מאפשר לונוס לחוות אהבה ללא תנאים, אך ראהו הנוגע להקשרותנו לאשליית החומר והנפרדות מעצים את האשליות השוכנות במרחב הדגים מטבעו הרוחני הקיצוני, דבר שנועד להציף עבורנו מטענים רעילים וקארמתיים ביותר שאנו נושאים בתוכנו מחיים קודמים אך שהתעוררו בחיינו אלה בדרך כלל סביב הילדות המוקדמת ובתא המשפחתי הקרוב. עונת הליקויים הסתווית תתחיל בליקוי ירח מלא בדגים באלול ותסתיים עם ליקוי החמה בבתולה בערב ראש השנה, בו יכנס שבתאי בחזרה לאחוזת הירח האמצעית של דלי, אז מבחן האמונה יותמר לשלב הריפוי של כל ה"ליקויים" שנחשפו בחיינו ובנפשנו עליהם נדון בהמשך ולקראת הליקויים עצמם על ציר הריפוי של דגים ובתולה.
מעגל הרפואה / 3.10-15.11
אחוזת הירח האחרונה של ראהו הנקראת גם שאטהאבישה (סנסקריט - מאה/אלף המרפאים) נמצאת במרכזו של מזל דלי, היכן שנמצא מקבץ הכוכבים הרב ביותר מבין המזלות, בה בהתאם לטבעו האקסצנטרי של ראהו מתאפשרת קפיצת דרך אבולוציונית אדירה מעל ומעבר לגבולותינו המדכאים כפרט וכחברה שלמה, ברמה הרוחנית, הרגשית, התודעתית ואף הפיזית.
התיעול החיובי של אנרגיה זאת מתבטא בשבירת מוסכמות חולות המובילה לריפוי עמוק בנו ומכאן בסביבה, התיעול השלילי מוליד שבירה לשם הרס, קידום אישי ארצי (כח, מעמד, נראות - אשליה) וחוסר מוסריות. הכלים בעלי ההשפעה האדירה באיזור זה מבקשים ללמד אותנו שהם עצמם אינם המרפאים, גם לא אנשי הרפואה (ממסדיים או "אלטרנטיביים"), הרופא היחיד הוא הבורא האחד - הוא מביא החולי והוא מביא הרפואה.
אין זה אומר שאנו נטולי אחריות אישית על עצמנו והשלכות מעשינו, שכן אנו שותפים לו בחיינו.
שלב זה של הנסיגה לאורך אוקטובר (תשרי) ותחילת נובמבר (חשון) יבקש מאיתנו לסנכרן עצמנו עם רצון הבורא, כפי שנכתב במסכת אבות "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו".
כשאנו מיישרים קו עם הבורא והלך הבריאה הרוחני אנו מתאחדים עם נשמתנו, זו המבקשת רפואה וזקוקה לשיתוף הפעולה והיוזמה האישית שלנו ברמה הארצית על מנת לזכות לה, שכן רק מתוך המרחב הארצי והאנושי מגיע החולי באמת ודרכו עלינו לבקש ולפעול לשם ההחלמה. אם נתנגד החולי ישאר במקומו או חלילה יגבר, אם נשתף פעולה ברצון ובאהבה (בחירה חופשית, אין כפייה) נראה ישועות מעל הטבע, הקשורות לאותו סמל של מאה/אלף המרפאים הנזקקים במצבי חולי ששורשם בעצמו הוא על טבעי.
בזמן זה נוכחותו של ראהו שליט אחוזת הירח בדגים תגבר, הישר מתוך ליקוי החמה בבתולה של ערב ראש השנה וכשבועיים לאחר ליקוי הירח המלא בדגים. ציר הרפואה של המזלות המשתנים הנקביים רק מעצים את כוחות ההחלמה הנגישים לנו בזמנים אלה, אך בהתאם לטבעם הקארמתי של הליקויים (ראהו/קטו) כמו גם של שבתאי אדון הקארמה עצמו, כך יהיה גם החולי. בדלי הפרט עומד מול הקולקטיב וצרכי המאסות, לעתים מתוך הרצון לעזור לו ולהיות בשירות עבורו ולעתים מתוך התנגדות, מרדנות ודחיית הכללים המוסריים המקובלים - הוא אקסצנטרי, מפוזר ובעל זהות אינידיבידואלית לא ברורה. בצורתם הנמוכה טיפוסי דלי הם מרדנים, קונטרריאנים, נמשכים לשכבות הנמוכות של ההתנהגות האנושית ברמה החברתית והמוסרית, לאסור ולטמא - בצורתם הגבוהה הם נושאי מי האמת עבור האנושות דרך תפיסתם האינטואיטיבית, מתמירים אשמה (אישית וקולקטיבית) לפעולה נטולת אגו ומונעים על ידי האמונה בטוב האפשרי במקום התמקדות ברע הנוכח. במזלו הנקבי של שבתאי גדי, בו יתרחשו האירועים חיצוניים של נסיגה זאת ההתמקדות אישית, מקומית ומשפחתית, בצורתו הנמוכה נראה אנוכיות, עצירות רוחנית וניתוק רגשי הנובעת מתקיעות במרחב החושי (חומר, מעמד, השפעה, כח) - בצורתו הגבוהה הוא מוצא ערך בכל חוויות החיים (מיצוי השמן הקשור לשבתאי), דבר המאפשר תרגום קונספטים רוחניים נקיים לפעולה מעשית יום יומית בצורה יעילה ביותר, אז האמביציה נבנית באטיות ובנחישות.
זוהי נסיגה שדורשת מאיתנו להפעיל את שני צדדיו של שבתאי, הנקביות של גדי ממוקדת בכאן ובעכשיו, הזכריות של דלי מפוזרת במרחב הזמן ומשקפת לנו את היצירתיות והגמישות התודעתית דווקא דרך חוקיו הברורים והנוקשים של שבתאי. היציבות והקרקוע ש"החיים האמיתיים" דורשים מאיתנו תהווה גורם מדכא כל עוד לא נפתח את חושינו הרוחניים מתוכה ודרכה, הפיצול בין החומר והרוח, הארצי והשמיימי, היום יומי והעל טבעי נובע ממגבלות תודעתנו בקיומנו הפיזי, אך האמת ששבתאי מבקש לחשוף בפנינו בטח ובעיקר במזלות שליטתו היא שכל מה שיכול להיעלם בראי הזמן אינו נטוע בשורש הבלתי משתנה של המציאות. כל מה שבר חלוף - הגוף, האגו, דעותינו ואף רגשותינו אינם משקפים את המציאות כפי שהיא, "עולם השקר" בתפיסה היהודית ו"מרחב המאיה" בתפיסה הוודית הם בית ההבראה של הנשמה המתאפשרת אך ורק למי שתפקידו עדיין בעל ערך וזוהי העבודה ה"קלה" בהשוואה לעבודת הזיכוך, התיקון והניקוי הקארמתי במרחבי הרוח נטולי הגוף, האגו והנפרדות שהם ייסורים אותם אין לנו יכולת לתפוס בתודעתנו האנושית, ומהווים העונש האמיתי. תפיסות גנוסטיות עתיקות ומודרניות מבקשות לפצל את הבורא וליצור ממנו דואליות של טוב ורע, על פיהן בדרך כלל הכח שיצר את מימד החומר האנושי למעשה כבל אותנו לקיום של סבל, דיכוי ושליטה, אין זה פלא שמרבית "שליטי העולם" המושחתים לאורך אלפי שנים כולם דוגלים באותה אמונה רקובה ואין זה פלא שהם כל כך שונאים את העם היהודי ותורתו, שכן היא קריאת התגר על הסכיזופרניה ההרסנית בה הם כלואים ואותה הם גם כופים עלינו, דרך שליטה תודעתית וה"הפרד ומשול" בהמונים.
אם ברצוננו להביא לתיקון עולם, לצדק חברתי אמיתי, אל לנו להפריד את הארצי מהרוחני - הדרך שלנו לתקן במרחב זה היא ההסכמה, הרצון והכמיהה להיות שותפים לבורא ולהדמות לו ככל יכולתנו, דבר זה מצריך מאיתנו קודם כל להתעלות מעל הפיצולים הפנימיים שבנו ולשוב להבדלה האותנטית של הקיום.
גופנו ויצריו אינם הזהות השורשית שלנו, אלא מהווים כלי בשירות הנשמה, שיכולה לבטא את עצמה בצורה מלאה אך ורק כשהכלי מסונכרן עמה, דבר המצריך נקיון, כנות, התמדה ובעיקר בחירה חופשית.
אין נשמה אחת המתקיימת בגוף פיזי בזמנים אלה שאין לה יכולת לתקן ו"להפוך את גורלה", ההתעקשות שלנו להתקע באותו פיצול היא מכוונת ומתוכננת מראש והמרוויחים ממנה הם בדיוק אלה בהם אותה אנרגיה בונה, מתקנת ומשרתת של שבתאי נמצאת במצב חשוך, נמוך, שלילי לחלוטין. רבים בזמנים אלה מתנערים לחלוטין מחיבורם לקולקטיב, דוגלים בהיפר אינדיבידואליזם חולני שרק תוקע אותם בקיום בודד ומריר - רבים אחרים מנסים לכפות על הקולקטיב את תפיסותיהם האישיות והופכים לרודנים בדיבורם ופעולותיהם. מעטים האנשים המסוגלים לאזן בין הפרט לקולקטיב ולבקש טוב, לראות טוב דרך כל החושך והרעל המקיף אותנו ומוזרם לעברינו מכל עבר, אך גם אלה המצליחים אינם נמצאים בעמדה סטטית, שכן כטבעו של שבתאי אדון הקארמה והזמן - הכל דינאמי מאמי. האיזון (התעלותו של שבתאי במאזניים) אינו חד משמעי, עלינו לשאוף אליו כל רגע וכל דקה שכן אנו נתונים לתנועה פנימית וחיצונית שמשתנה יחד עם הזמן - האיזון של אתמול לא יהיה האיזון של מחר, כל יום, כל שעה וכל דקה יספקו לנו הזדמנות למצוא את איזוננו מחד וללמוד על הדרך עד כמה גבולות החומר ומגבלות התודעה האנושית למעשה מייצרות מרחב עבור נשמתנו למצוא את יצירתיותה וקולה האמיתי.
שתהיה לכולנו נסיגה מבורכת ומשחררת, העיכובים והעצירות שמורגשים בזמנים אלה למעשה מעניקים לנו זמן לדייק אחריותנו ולחזור ליושרתנו הפנימית - המבחנים שיגיעו מצריכים מאיתנו לבחור נכון, שוב ושוב ושוב. המצב האנושי אינו כלא, הוא מתנה. הדינים היורדים עלינו מהווים תזכורת לכוחנו לתקן ולהפוך אותם לרחמים - כל שעלינו לעשות הוא לרצות, לבקש וכמובן לפעולה בצורה ישירה על מנת להנכיח בחיינו שלום, לא בהיעדר מלחמה אלא דווקא מתוכה. אוהבת ים ים ים ושיהיה לנו ב ה צ ל ח ה !
על כל היצירות במאמר ילידי שבתאי בפורבה בהאדרפאדה/שטהאבישה בנסיגה
Comments