נסיגת מרקורי של קיץ 2024 בפתח ואיתה השלמת תהליך נסיגות הגנדנטה (קשר קארמתי, גבול מים-אש) שהחל אי שם בדצמבר/ינואר (קשת/עקרב), המשיך באפריל (טלה/דגים) ומגיע כעת לסופו (אריה/סרטן). הגנדנטות הם הגבולות בין מזלות המים והאש, בהם הזכרון הנשמתי הוא הנפיץ ביותר. חמש המעלות האחרונות של מזלות המים וחמש המעלות הראשונות של מעלות האש הם טווח הקשר (סה"כ 10 מעלות בכל קשר), שבהפעלתו בזמן אמת עם מעברי הפלנטות כמו גם כמובן במיקומי המפה האישית אנו פוגשים בסופו של הקשר הקארמתי (גנד=קשר, אנטה=סוף). המפגשים בין מים ואש הם בעלי איכות מחריבה, שכן המים מכבים אתת האש והאש מאדה את המים. השמש, מרקורי וונוס חולפים בכל שנה על פני שלושת הגנדנטות, אך במהלך נסיגותיו של מרקורי המעבר הוא משולש - מעבר הצל הראשון לנסיגה, החזרה במהלך הנסיגה עצמה ושוב בצל השני. הצל הראשון של נסיגה זאת החל ב17.7, המעבר הראשון על הגנדנטה התרחש ב19-21.7, המעבר השני במהלך הנסיגה יתרחש ב19-23.8 ומעבר הצל השני יתקיים ב3-6.9, אז נסיים עם החניכה העמוקה של גבול זה בין סרטן ואריה, ההורות והילודה.
מרבית הנסיגה מתקיימת באחוזת הירח מאגהא, הראשונה במזל אריה והשנייה מאחוזות הירח הנשלטות על ידי קטו, זנב הדרקון. מאגהא היא כס המלכות של אבותינו, הגורם המחבר בין נשמתנו לנשמותיהם של אלה שחיו לפנינו, אם מתוך השושלת הגנטית שנולדנו אליה או המסורת הרוחנית בה אנו לוקחים חלק. החל מה5.8 ועד ה22.8 ישוב מרקורי לאטו על שלבו הראשון של אריה ולעבר הגבול עם סרטן, שבועיים וחצי שבמהלכם תלווה אותו ותפגוש בו ונוס, בעוד שהשמש תכנס למזל שליטתה כמה ימים לפני יציאת מרקורי מאריה, אז תפגוש בו גם היא בקזימי מאיר ומעורר. בשלב האריה של הנסיגה מרקורי יהיה במולות לנסיגת שבתאי בדלי ויערוך יחד עם אדון הקארמה והזמן סיעור מוחין עמוק ומפרק ביחס למערכות היחסים והתקשורת המתקיימת בינינו ובין המאסות החברתיות, היכן עלינו לשחרר מהאגו והיכן עלינו לרפא אותו, מתי ביטוינו היצירתי האינדיבידואלי תומך בחברה הרחבה בה אנו קשורים ומתי אותה חברה מגבילה ועוצרת אותנו מלחקור ולשחק עם רעיונות ושאיפות של קידום אישי. השבוע האחרון של הנסיגה מה22.8 ועד ה29.8 יתקיים בסופו של מזל סרטן בו מרקורי יכנס לשיתוף פעולה הרמוני עם ראהו שעובר בדגים, אז פריצת הגבולות הרגשיים של ראש הדרקון תתמוך בביטוי צרכינו הרגשיים ודיוק תפיסתנו את הזנתנו הרגשית והתודעתית שכל כך קשורות זו בזו. כמו כן בימיה האחרונים של הנסיגה
ונוס תצטרף לזנב הדרקון בבתולה, ביתו הנקבי של מרקורי בעוד שמאדים יכנס לתאומים, ביתו הזכרי של מרקורי, דבר שרק יתרום להוצאתנו לפועל את אשר נבין במהלך הנסיגה שעלינו ליישם בחיינו או שעלינו לשחרר סוף סוף מגופנו הרגשי ודימוינו העצמי לשם ריפוי הגוף והנפש, הלב והשכל.
תאריכי מפתח לנסיגת הקיץ של מרקורי:
17.7 כניסת מרקורי לטווח הנסיגה, צל ראשון
4.8 ירח חדש בסרטן, באחוזת הירח אשלשה אליה מרקורי מתכוון לסגת חזרה
5.8 תחילת הנסיגה באריה
8.8 צמידות מרקורי לונוס
17.8 כניסת השמש לאריה
19.8 ט"ו באב - ירח מלא בדלי מול מפגש מרקורי והשמש (קזימי), גנדנטה עד ה23.8
22.8 כניסת מרקורי לסרטן
29.8 סוף הנסיגה
3-6.9 גנדנטה שלישית 12.9 סוף הצל השני
מרקורי במאגהא / אריה / 5-22.8
עיקר הנסיגה מתקיימת בתחילתו של אריה, מזלה של השמש הקשור באינטיליגנציה היצירתית שלנו דרך ביטויה האינדיבידואלי הנובע מחקר האגו (ה"עצמי") כאמנים, כתלמידים רוחניים, כהורים ליצירה וכבעלי איכויות פריון ביולוגיות או סמליות.
בדומה לשמש השולטת בו, אריה הוא המלך של הזודיאק - ההנהגה המעשית לה הוא מסוגל קשורה ישירות בצדו השני של הציר עליו הוא יושב שהוא דלי, מזלו הזכרי של שבתאי המסמל את היעדר האגו והחיבור שלנו למאסות של החברה, ציר אליו אני אוהבת להתייחס בתור "הבמה והקהל". אריה יכול להשתקף דרך ארכיטיפ האמן כמו הפוליטיקאי, ההזנה היצירתית והחינוך האישי לו הוא אחראי הופכת אותו לאבא האידיאלי ברמה האינדיבידואלית כמו מול קהל רחב של אנשים, אך השמש נחשבת בעצמה מזיקה סמויה, שכן למרות חיבורה הישיר למשימה הנשמתית שלנו במפה האישית, נטייתה להאיר על המציאות ואישיותנו כולה ללא הבדל יכולה להחריב אשליות, דבר רצוי ברמה הרוחנית אך כואב ברמה המעשית. השמש מסמלת את התחום במסע נשמתנו חוצה הגלגולים בו עלינו להתמקד בעל כורחנו בחיינו, בין אם היא חזקה או חלשה במיקומה האישי אין זה משנה את נוכחותה העוצמתית והבלתי משתנה, דבר שתורם להתמקדות האסטרולוגיה הוודית דווקא בירח הדינאמי עמו ניתן לעבוד יותר על ההתפתחות האישית לאורך הזמן, שכן יכולתו לחולל טרנספורמציות עמוקות בחיינו משלים את טבעה ה"סטטי" של השמש. בנסיגת הקיץ של מרקורי נעבור ממחלקת השמש הקבועה למחלקת הירח היוזם, מהאגו של אריה לנפש של סרטן, כשאלה דווקא מסריו של האגו שנועדו לחדור ולהסתנכרן עם הנפש ולא להיפך כפי שאנו רגילים לפי כרונולוגיית המזלות הסדירה.
מזלות האש קשורים בתורשה הרוחנית, מזלות המים קשורים בתורשה הרגשית - שתיהן יחד מהוות נקודת המפגש הביולוגית הנחוצה לשתי הראשונות על מנת להתקיים מלכתחילה בחזרתנו לסיבוב נוסף במערכת הסמסרה (גלגולי הנשמות), דבר שהופך את הגבול בין המים והאש או הגנדנטה לקשרים הקארמתיים הנפיצים ביותר אך גם אלה בעלי הפוטנציאל הטרנספורמטיבי העמוק ביותר, חוצה זמן ומרחב.
במאגהא של תחילת אריה השחרור הרוחני של זנב הדרקון מתייצב - התורשה הרוחנית, היצירתית והמשפחתית שלנו מהוות באיזור זה "כס מלכות" עליו אנו יושבים בחיים אלה, כשהמבנה המספק לנו מעמד וסמכות הוא עצם השושלת ממנה אנו מגיעים הממשיכה לחיות דרכנו. האבות והאמהות הקדומים שלנו חיים בנו בגנטיקה, בנפש וברוח, ביטויים החזק והישיר ביותר נובע מאיתנו בין אם אנו ערים לכך או לא בעת יצירתנו, אם ציור, טקסט, דרך רוחנית או ממש יצירת חיים חדשים והמשך ההעברה הבין דורית.
מרקורי הוא כלי חיבורנו התודעתי והחברתי המידי למציאות סביבנו, הוא האינטלקט, התקשורת הפנימית והחיצונית, הניתוח והארגון ההכרחיים לשם מציאת הגיון בחיינו, אם מנטלית (תאומים) או מעשית (בתולה).
באריה מרקורי חושב על עצמו, ההתמקדות היא בהגיון האישי, היצירתי וממוקד התועלת לאגו וקידומו - זהו מעבר מאתגר עבור אלה מאיתנו שלמדו לאורך חייהם שעליהם להזניח את רצונותיהם ושאיפותיהם, דבר שמבקש להתפורר עם שיתוף הפעולה האדיר בין נסיגתו של שבתאי בדלי ובית השאיפות להגשמה עצמית, ובין נסיגתו של מרקורי ממול באריה ובית הפוטנציאל להגשמה.
נסיגה זו מלמדת אותנו שרצוננו להשאיר מאחורינו מורשת נאה שתייצג אותנו בכבוד וכראוי הרבה יותר מורכבת מ"רצונותיו של האגו", שכן האגו אינו נפרד מהנשמה ולמעשה לא יכול להתקיים בלעדיה, כמו גם אינו נפרד ממורשתם של אלה שהיו לפנינו, עבורם אנו ממשיכי הדרך היצירתית.
ב8.8 מפגשו של מרקורי הנסוג עם ונוס מביא לסנכרון השכל והגוף, הגרון והלב - אריה רוצה את מה שהוא רוצה, ההגיון העומד מאחורי רצונותיו כל כך גבוה ורוחני במאגהא שהוא עצמו אינו ער אליו במלואו אם אינו מקיים אורך חיים שלם הממוקד ברוח, דבר שיחידי סגולה בדורנו מסוגלים לו. החיבור בין מרקורי וונוס נועד להאיר את עינינו להתניות המוקדמות בחיינו המשפיעות על שפת האהבה והאסתטיקה שלנו והאופן בו אנו מתקשרים אותה אם בכלל, אלה מאיתנו בעלי טבע ההקשרות הפצוע (המנעות, חרדה, חוסר ארגון) עשויים לכאוב במפגש זה לאור ההבנה שצרכינו הרגשיים והחברתיים אינם מתמלאים ושזוהי אחריותנו האישית בלבד לדאוג לכך שיתמלאו - על מנת להגיע לבטחון אליו אנו חותרים בנסיגה זאת עלינו להסכים לשחרר את צורת ההקשורת והתקשורת להן התרגלנו במערכות היחסים הקרובות שלנו ולנסות אחרת, אם זה אומר להתנהל בפגיעות ושקיפות סביב רצונותיו המוזנחים של האגו ואם זה אומר לנקות מחיינו מערכות יחסים המזיקות באופן ישיר או עקיף לדימוינו העצמי וביטוינו המלא והבלתי מתפשר - את זה כבר נראה סביב מפגשם של מרקורי וונוס. אחריות רדיקלית על לבנו היא לא מילה גסה ולמעשה נחוצה גם עבור עריכת הגבולות מחדש לה מכוונת נסיגתו של שבתאי מנגד למרקורי. מה שלא מתוקשר החוצה לא מורגש במלואו בפנימיותנו, האופן בו אנו בוחרים לתקשר זוכה לבוסט של השראה הנובע מחיבור הגרון לגוף עצמו, 2 מערכות הנוגעות להבדלתנו מהסביבה, רמז לחיבורם וקרבתם של מרקורי וונוס לשמש ולאגו.
ב19.8 הלא הוא ט"ו באב יתרחש הקזימי, מפגשו של מרקורי עם השמש שתמיד מבקש לחשוף בפנינו מידע שעד אותו רגע היה חבוי או לא מודע במלואו, באריה ועם שליטת השמש ההזדמנות של קזימי נסיגת הקיץ היא אחת שנוגעת לתיקון מידת הגאווה דרך האהבה. כמה ימים לאחר ציון ט' באב (13.8) וזכר חורבן ביהמ"ק עלינו לא רק לזכור ברמה האישית את אימת החורבן הקולקטיבי - אלא לשמור מפני החורבן האישי דרך זכרון האהבה הקולקטיבית.
מסע חיינו כולל בתוכו מכשולים אינדיבידואלים עבור כל אחד ואחת מאיתנו, האהבה העצמית שבנינו ויצרנו לאורכו דרך אותן התמודדויות מאתגרות עשוי להקשר למידת הגאווה באופן טבעי ואנושי ביותר, אך השיעור של השמש למרקורי מבקש להזכיר לנו שאת הכוחות להתגברות ולהתחברות לעצמנו אנו מקבלים מהנשמה, לא מהאגו - מהחלק הנצחי והאמיתי במהותנו המחובר ישירות לבורא האחד ואינו נפרד ממנו לעולם, להבדיל מהאגו הנתון לאשליית הנפרדות (ההכרחית בעצמה במישור החומר הנוכחי) הנוטה לייחס לעצמו את הטוב ולעתים גם את הרע (אם אינו נרקסיסט או בעל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית אחרת)במקום להכיר במקור כל ה"יש" שהוא הבורא. ט"ו באב מבקש מאיתנו להתחבר לאהבה ולחסד חוצה הגבולות שהיא דורשת מהאגו ומהשכל על מנת לשכון בקרבנו - החלקים שאיננו מקבלים בעצמנו אך מסרבים לחתור לשינויים ותיקונם יפגשו אותנו דרך אחרים, שיעור שבשלב זה קשור עמוקות בדימוי האב לו זכינו בחיים אלה, שכן חינוכו והשפעתו של אבינו עלינו במחלקת אריה כל כך בולט ונוכח שכל נסיון להתנער ממנו ללא הכרה במקומו באישיותנו רק יוביל לחורבן, להיעדר האהבה העצמית וכמובן להתגברות גאוות היחיד - אותה הבורא ימשיך להשפיל שוב ושוב, בחוויתנו האישית את עצמנו ומול סביבתנו הקרובה כאחד.
מרקורי באשלשה / סרטן / 22-29.8
חזרתו של מרקורי לגנדנטה הקארמתית ולמזל סרטן ב22.8 תגביר את עיבודנו הרגשי והמנטלי, באחוזת הירח המרקוריאנית והנחשית ובביתו של הירח האמהי, האינטואיטיבי והטרנספורמטיבי המגלם את נפשנו. בסרטן האינטיליגנציה הרגשית היא המנהיגה, חיבורו של סרטן לארכיטיפ האם יחשוף בפנינו את הדינמיקה האישיותית השלמה עמה אנו מתמודדים גם שנים רבות לאחר עזיבתנו את בית הורינו ואף במקרים בהם לא זכינו להכיר אותם כלל, שכן תורשתנו אינה תלויה רק בהתנהלותם המעשית של הורינו כלפינו אלא בעצם שיוכנו אליהם ברמה הקארמתית, הביולוגית והרוחנית.
הטרנספורמציה העמוקה והקריטית שנועדה להתקיים בשבוע האחרון של הנסיגה מתחילה עם צמידות הירח ושליטו של סרטן לראהו, ראש הדרקון העובר במזל דגים - אנרגיה מקדמת, פורצת גבולות ולא קונבנציונלית עבור נפשנו העדינה שנדרשת לייצר מציאות חדשה כאן ועכשיו, עם הפחד ודרך הכאב לשם התפכחות מאשליית ההיאחזות ששורשה ברחם אמנו ובהזנה ובבטחון שהיא העניקה לנו בילדותנו.
האופן שבו אמנו השפיעה על מרחבנו הנפשי והפנימי הוא אינדיבידואלי, שני ילדים לאותה האם יכולים להיות בעלי מיקומי ירח שונים במפתם בהתאם לאופן בו היא נחוותה עבור כל אחד מהם, שכן על אף הקארמה המשותפת הקיימת בין אחים ואחיות הקשורה בהורים אליהם נולדו, החיבור לאם הוא אישי, עמוק ומורכב לאין שיעור.
ב25.8 תכנס ונוס לבתולה מרחבו הנקבי והמעשי של מרקורי וב27.8 יכנס מאדים לתאומים מרחבו הזכרי והמנטלי של מרקורי, ונוס בבית ה3 מהנסיגה דורשת מאיתנו לתקן מה שאפשר ולשחרר את שהגיע זמנו במעגלינו החברתיים הקרובים ובצורך העמוק של מרקורי הסרטני להיות בעמדת טיפול בתוכם, בעוד שמאדים בבית ה12 מהנסיגה דורש פעולה אינטואיטיבית עמוקה שאת ההגיון מאחוריה רק אנחנו יכולים באמת להבין, אולי גם אחינו ואחיותנו. אין ביכולתנו עוד לעצור או לערוך את השיח הפנימי והשיח החיצוני נועד לשקף זאת, גם לאורך הצל השני של הנסיגה (עד ה12.8), מאדים שהוא היצר המעשי של האגו (שמש=הדמות, מאדים=פעולתה) וונוס שהיא ערכינו הבסיסיים בחומר וביחסים נכנסים למזלות השליטה של מרקורי ומכוונים את ההשלה שאשלשה מצדה הסרטני של גנדנטה קארמתית זאת מאפשרת לנו.
לאחר שעלתה בנו (במילותיה של אמי) "הגנטיקה של היישות הבלתי ממומשת" שירשנו משושלתו של אבינו עלינו להכיר במקומה בנו ולהיעזר דווקא במורשתה של שושלת אמנו על מנת להתמודד עמה כראוי.
ארכיטיפ האם וארכיטיפ האב צמודים זה לזה, סרטן ואריה הנשלטים על ידי המאורות מהווים בסיס עמוק לגופנו הרגשי וגבוה לדמותנו היצירתית - נסיגת הקיץ של מרקורי מכילה בה התעוררות לפוטנציאל הבלתי ממומש שעלינו להביא לפועל הנובע מארכיטיפ האב, בעוד שאת הדיוק וההתמרה של אותו מטען גנטי קולקטיבי לצורתנו האישית והאינטימית מכוון ארכיטיפ האם.
נסיגת הקיץ של מרקורי היא מעין השלמה וקרקוע של העבודה שלא נעשתה על ידי הורינו, ולפניהם הוריהם, ולפניהם הוריהם וכן הלאה. גנטיקה רוחנית היא כזאת - מורכבת, עמוקה ועקשנית ביותר. נשמתנו ידעה טוב מאוד דרך מי עליה להתגלגל בחיים אלה על מנת לעבור את המסע האישי שלה ולתקן את אשר פגמה בחיים קודמים, אך אין ספק שהגבול בין האישי לקולקטיבי, הרגשי והמעשי, הוא גבול נפיץ, עמוס ופעמים רבות אחד שמכיל בו רמות גבוהות וקדומות של כאב, שכן בו שוכן המפגש בין דרכנו הרוחנית וטבענו הארצי.
ההכנה להשלה זאת התחילה בחורף עם נסיגת הגנדנטה הראשונה למחזור מרקורי זה, המשיכה בנסיגת הגנדנטה השניה באביב וכעת דורשת את השלמתה, אליה בנינו את המומנטום כדי להפיק את המירב ולנקות מתודעתנו את רשמי העבר שאינם שלנו ברמה הרוחנית כמו גם להתמיר ולדייק את אלה שבהחלט קשורים בנו ושעלינו להתמודד עמם אך באופן אישי, עצמאי ויצירתי.
הגברת השפעתו של מרקורי בזמני נסיגותיו לעתים מבלבלת ומרגישה ככהות של חושינו המנטלים והקוגניטיבים, אך למעשה הם זוכים להתגברותה של אחותם הגדולה שהיא האינטואיציה, ידיעתנו הפנימית.
נסיבות חיינו לא מגדירות אותנו, לא הכאב ולא השמחה, האופן בו התמודדנו עמן עם זאת משקף את טבענו וכלינו התודעתיים, אם ברמה הרגשית, המנטלית או המעשית, מרקורי מבקש להחזיר לנו בנסיגה זאת את זהותנו מתוך הערבוב הטבעי עם הורינו ושושלתנו הגנטית שלפניהם שתמיד ועבור כל אחד ואחת מאיתנו מהווה מטען מודע יותר או פחות של חיינו הקודמים, מהם עלינו ללמוד ולצמוח, לקחת מה שמועיל ולשחרר את מה שלא ובכך להרות וללדת את עצמנו שוב ושוב.
חודש אב הוא חודש האבות, האבל של חציו הראשון מפנה את מקומו לאהבה של חציו השני, הכאב מותמר לשמחה בהתאם לשורשו הרוחני של אב שנועד להפוך בזמני הגאולה לחודש שכולו טוב, שכן החורבן הפיזי של מרחב שכינת הבורא בקרבנו לעולם לא יוכל להחריב את האמת על חיבורנו הרוחני לאבינו. נסיגת הקיץ של מרקורי מלווה אותנו לאורך אב, לוקחת אותנו מתובנות הכאב הקולקטיבי לביטוי האהבה האינדיבידואלית, אף פעם לא נפרדים אך בהחלט נבדלים. להבנה ברורה יותר של משמעות הנסיגה עבורכן בדקו באיזה בתים יושבים אריה וסרטן במפתכן הוודית ובקשו ללמוד מהם ככל הניתן, עם ראש ולב פתוחים ועם ים ים ים של חמלה, לכן, לזולת, להוריכם ולשושלות מהן אתן מגיעות בחיים אלה, שכן גם כולנו ברמה הרוחנית אחד.
שלוות נפש לא יכולה להתקיים ללא כבוד עצמי, כבוד עצמי אותנטי לא יכול להיבנות ללא ידיעה עצמית, ידיעה עצמית עמוקה לא יכולה להתממש ללא הגשמה עצמית יצירתית.
שתהיה לכולנו נסיגה מבורכת, עבודה נעימה ועשייה נכונה, אוהבת ים וכמובן ב ה צ ל ח ה ! על היצירות במאמר ילידי מרקורי במאגהא/אשלשה
Comments