top of page
  • Whatsapp
  • Instagram
  • YouTube

נסיגת מרקורי חורפית / 13.12-2.1 / האור מתוך החשכה



נסיגת מרקורי החורפית מגיעה ועמה עבודת שורשים רוחנית עמוקה המתחילה עם הירח החדש של חודש טבת (13.12) הלא הוא החודש בו החושך נהפך לאור - "אתהפכא חשוכא לנהורא". בהתאם לחודש טבת המאיר מן האפלה כך גם מרקורי, שכלנו הגמיש, יעשה את דרכו מאמצע מזל האש המשתנה קשת אחורה לעבר סוף מזל המים הקבועים עקרב, מסלול שמהווה צלילה לעבר שורשי הגבול בין מוות האגו האינטואיטיבי של הבית ה8 המרסיאני ובין הלידה הרוחנית המחודשת של הבית ה9 היופיטרי. בקשת מרקורי מתרחב, יוצא מאיזור הנוחות (תאומים מעברו השני) אך מרגיש משוחרר מהמתיחה ולא מוגבל - בעקרב הלך מחשבתנו מאותגר יותר, שם שכלנו ממוקד בפן הרגשי של תפיסת המציאות, בו איסוף המידע נשען על המסרים החבויים והתת קרקעיים הנספגים בתודעתנו. מרקורי שהוא תודעתנו הארצית, השכל המברר והדעת הגמישה הוא משנה הצורה המרכזי באסטרולוגיה, מלך התאמת הצורה - לא מתחפש, אלא משווה התנהגותו למרחב בו הוא מתארח, כשקשת הוא מרחב המאפשר לטבעו הסקרן לצאת למסע של חקר עצמי לעבר האמת הגבוהה בעוד שעקרב מספק לו גישה לתת המודע, שלנו ושל האנשים איתם אנו מתקשרים. המסע אליו נצא בנסיגה זאת יאלץ אותנו להכיר בטרנספורמציה העמוקה המתחוללת בעקרב וטבענו הרגשי החבוי והחשוך מתוכו עלינו לגלות את האור הקשתי, נסיגתו של מרקורי מבקשת בחינה מחודשת של התכנים הנסתרים ולעתים מודחקים של צורתנו הרגשית המופנמת, דרך הגנדנטה (קשר קארמתי, גבול בין אש למים) המחברת את היצרים האנושיים (מאריה עד עקרב) לרוחניות האנושית (מקשת עד דגים).



לפני הצלילה חזרה לחשיפת הפגיעות העקרבית עלינו לקלף את שכבות תפיסת העולם הנובעת מנסיון חיינו המעשי, שכן היא עצמה בנויה על אותו בסיס עקרבי עמוק ומיסטי הדורש מהאגו להכיר באפלה המקיפה אותו דרך בורות, צרות עין, רכושנות וגאווה. חסות האפלה העקרבית מאפשרת לנו לבצע השלה של רעל הנספג במערכתנו במהלך חיינו והסתנן לתפיסת העולם ופילוסופיית החיים אותה קשת מייצג. בנסיגה זאת אנו קודם מזהים את הכשלים הלוגיים בתפיסתנו הרחבה ואז ממשיכים להחריבה במעבר מקשת לעקרב, זהו קשר קארמתי רגשי ועמוק שבפרימתו אנו זוכים לשחרר היאחזותנו בגאווה המחרבת אך ורק דרך ההכרה בה, הכרה שנועדה להוליד ולחזק את איכות הענווה והאמון הכללי שלנו בבריאה ובבורא. ב20 הימים של נסיגה זאת נלמד שלתוצר הגשמי בפועל יש קודם כל שורש רוחני, מהרוח מגיע החומר ולא להפך, שכן זהו הפרקטל הבריאתי הבלתי פוסק של עולם העשייה ומכאן על מנת לשנות את החוץ עלינו קודם להביא לשינוי בתוכנו.

הצל הראשון שהחל ב25.11 מכיל בתוכו את תחילת החנוכה, מרקורי יעצר ב13.12 בין הנר החמישי לשישי ויתחיל את דרכו אחורה מתוך האיזור הונוסיאני במרכזו של מזל קשת בו מגולם נצחון הלב על בורות הדעת, שם בימים הראשונים לנסיגה נשים כוונתנו למהלכה השלם - גילוי האור (ידיעה) שבלבנו דרך חדות תודעתנו. עד ה28.12 מרקורי זוכה לאספקט מחנך מיופיטר שהוא גם שליטו של קשת והמרחב העיקרי של הנסיגה, כשיופיטר בטלה מסמל את הגנרל למוד המלחמות המעביר למרקורי תלמידו המסור (ובמיתולוגיה הוודית, בנו המאומץ) ידע יקר ערך הנוגע לדואליות המעשית והרוחנית של כל מלחמה, פנימית וסמלית/חיצונית וקונקרטית.

האספקט ה9 של יופיטר מעיד כטבעו על תבונה, למידה גבוהה וידע רוחני, נסיון החיים שהוא צובר במעברו בשדה הקרב של טלה תומך בנסיגה המתרחשת בקשת, הוא מזכיר למרקורי (שכלנו) שנקודת הפתיחה של כולנו בחיים אלה זהה על אף התנאים המשתנים והייחודיים להם כל אחד זוכה - תודעתו של כל תינוק היא דף חלק, ההשפעה של הוריו וסביבתו על חינוכו ומכאן על התפתחות אישיותו האינדיבידואלית היא התנאים המשתנים אך גם אלה שברמה הקארמתית הנשמה בחרה לשם התפתחותה האישית.

הנשמה מייצרת עבורנו אירועים מכיוון שהיא אחת עם הבורא ורוצה לעשות כרצונו, כשהגוף מתאים עצמו לנשמה ומתחבר אליה הוא מתחבר ישירות לבורא, זוהי ההנאה האמיתית והיציבה היחידה בחיים ארציים אלה. בזמני הקור כשאור השמש חבוי בבריאה הגשמית כך גם ברמה הרוחנית הגישה לנשמה אינה גלויה, על כן עבודת הגוף חשובה שבעתיים - עבודת הגוף היא גילוי האלוקות שבגוף דרך ידע (יופיטר/גורו) המנער מהגוף את החומריות הטבעית והגסות שבו, כך קידוש הגוף נגלה. כשהדבר מגיע לבחירה רוחנית, זהו דווקא השכל "ההגיוני" הנוטה לעצור אותנו, לעוור מפני מסירות הנפש וקבלת העול של התיקון הרוחני כפי שניתן לראות דווקא בקרב אנשים "משכילים". דווקא בשיא החושך והגלות עלינו לא לפחד מהחושך השורר מכל עבר אלא להאיר אותו.

כל מטרת החושך והלילה (עקרב) לאפשר לאור הרוחני להאיר דרך עשיית החסד (קשת) - "נר ה' נשמת אדם" - על ידי שימוש בגוף ובמציאות הארצית לשם הארה של קדושה רוחנית, אך לשם כך עלינו לא רק לגלות את אורנו האישי אלא גם את אור הזולת שזוהי אהבת ישראל.


החל מה17.2 ועד ה28.12 מרקורי יעבור באיזורו של קטו/זנב הדרקון בתחילת קשת הנקרא מולה, "השורש", בו שוכן החור השחור שהוא מרכז הגלקסיה שלנו המסמל את חורבן הבורות המוביל לידיעה חדשה ואמיתית.

ב22.12 י' בטבת יתקיים צום לזכר המצור על ירושלים, שורש החורבן (ט' באב) ואיפשורו מלכתחילה, שכן המצור סימל את הפרקטל המחרב אך על אף הסימן הגלוי של החומה המגינה שהפכה למדכאת העם לא עצר להתבונן מה בו לא בסדר, חשבון הנפש ההכרחי לא התקיים ומכאן החורבן התאפשר.

שורש החורבן כל כך מהותי להתרחשותו שחז"ל קבעו שצום י' בטבת דוחה שבת, כלומר שאם נופל בשבת עלינו לקיימו בכל זאת, דבר המייחד תענית זאת יחד עם יום הכיפורים. כשתפיסת העולם שלנו (יופיטר) לא מעודדת בחינה עצמית מוסרית מתמשכת הידע מהווה חומה שבמקום להגן ולתמוך בגבולותינו עוצרת אותנו מלראות מעבר להתרחשות החיצונית ולהבין דבר נוסף על ההתנהלות הראויה שלנו במציאות, גם ובעיקר כשזה סותר תפיסות אינטלקטואליות (מרקורי) שכובלות אותנו להרס וחבלה עצמית. הקזימי (מפגש מרקורי עם השמש) של י' בטבת יוביל לחשיפת מידע קריטי להמשך התפתחותנו, המידע אינטואיטיבי ועל כן עלינו להיות בקשב רב להתרחשויות העדינות שבתוכנו וסביבנו שכן גם הפרטים ה"קטנים" ביותר יובילו לדיוק התמונה הרחבה שנסיגה זאת מבקשת לצייר בתודעתנו. בנסיגת האינטלקט הקרובה כולנו צריכים להכיר בטעויות שלנו ולעשות תשובה בין אדם לחברו (חורבן=שנאת חינם), זלזול, חוסר כבוד, קנאה ושנאה הם שורשי החורבן הנטועים בעיבוד רגשי לוקה של יצרינו החבויים (עקרב) המאפשר בניית פילוסופיית חיים (קשת) בעלת רקבון אינהרנטי וסתירה מוסרית בין הנאמר לנעשה. החטאים והנסיונות שחוזרים על עצמם מכוונים אותנו לתיקון, ההכרה בטעויות שלנו היא חלק בלתי נפרד מהתשובה האמיתית, תשובה מאהבה.


ההתחלה הלכאורה קטנה בערכה היא למעשה העיקר, מתוכה ההמשך יוצא ובה כל התוצאות תלויות. מה שאולי נראה לנו לא חשוב ו"לא נורא" עלול להוביל לתוצאות חמורות ביותר, כשהיצר הרע מקטין את משמעותו והיצר הטוב מבקש לברר אותו. כל התחלה או שורש של ויתור וסטייה מהדרך הישרה עלול להוביל להשתלשלות אירועים המובילים לחורבן (הגוף) וגלות (הנשמה), כנאמר "עבירה גוררת עבירה", אך בהתאם גם "מצוה גוררת מצוה" - לכל התחלה ושורש יש המשך ותוצאות, מצוה עוזרת לנו להגיע להשלמה בין הרוחניות (נשמה) והגשמיות (הגוף) ובכך מעודדת אותנו להמשיך בדרך החסד.

הרבי מליובאוויטש אמר על חינוך ילדים ש"הדבר רציני במיוחד, שכן, כפי שזה בשתיל רך, כל פגם או שריטה בנפש בגיל הרך הופכים בגיל מבוגר לפגם וסדק גדולים. לכן כדאי באופן מיוחד המאמץ להשקיע כוחות דווקא בבני הגיל הרך, משום החשיבות המכרעת שיש בכך לגבי כל עתידו, כאדם מבוגר וכיהודי. "חנוך לנער על פי דרכו - גם כי יזקין לא יסור ממנה"."

השורש וההתחלה טמועים בחינוך, כפי שהגורו יופיטר (האני הגבוה) מלמד את מרקורי התלמיד (האינטלקט), ילדים מחפשים כנות ועקביות ומה שהם סופגים בילדותם יוביל להסקת המסקנות שילוו אותם בבגרותם. כשילד סופג ערכים יציבים ובלתי גמישים הוא לוקח אותם ברצינות וכאמת, אז הוא מאמין במחנך שאינו מעלים ממנו את האמת, דבר המוביל למסירות כלפי אותו ערך בתמימות לבו ותשוקת נפשו.

אך מה קורה כשהערכים אותם ספגנו בילדותנו אינם משרתים אותנו עוד בבגרותנו?



ב27-29.12 מרקורי יעבור על הגבול שבין קשת לעקרב בצמידות למאדים שליטו של עקרב - היצר דוחף קדימה לעבר הלידה המחודשת של קשת והשכל חוזר אחורה למרחבי המוות והחורבן העקרביים, דבר שיעודד רגרסיה והזכרות עמוקה בתפיסת האינדיבידואליות שלנו וכן באופן בו התעצבנו בתחילת חיינו, כשהשנה הראשונה לחיינו מהווה השורש העיקרי ליכולתנו לעבד מלכתחילה את הטרנספורמציות שאנו עוברים בחיים אלה. מאדים נותן למרקורי את ברכתו בשובו למרחב הנקבי והאינטואיטיבי של היצר ובכך פותח את השבוע האחרון לנסיגה המתרחש בעקרב וצובע את תהליך הבירור המרקוריאני באפלה דחוסה שעשויה להציף מגוון איומים תחתם היינו במהלך חיינו בעיקר ברמה הפסיכולוגית.

אספקט מראהו בדגים למרקורי העקרב מבקש להראות לנו מהו האיזור בו עלינו להתרחב, להשיג ולכבוש מטרות חדשות, הלא הוא חיבורנו לנשמה ולמטען הגנטי הביולוגי והרוחני שהיא נושאת עליה בחיים אלה, דבר שנוכחותה של ונוס בעקרב תומכת בו מאוד מפאת חיבורה למטען הגנטי, יכולת הרביה ושפת האהבה שלנו. אין ייסורין בלא עוונות - ביכולתנו לכפר על עוונותינו ועל עוונות אבותינו בו זמנית בנסיגה זאת אך לשם כך עלינו להסכים להתענות על ידי אותן צרות להן גרמו אבותינו ובהמשך גם אנחנו, לא סתם שבתאי אדון הקארמה אוהב במיוחד את מרחב הבית ה8 המקושר לעקרב באופן טבעי. הקארמה של אבותינו וזאת הדובקת בנו מחיים קודמים מתורגמת לדהארמה ומעשינו החיוביים בחיים אלה, מפגמי העבר - להתמודדות ההווה - ולשיפור העתיד.



התשובה בעלת 3 שלבים; תחילה עלינו לבטל את הרע - שנית עלינו למצוא את הטוב בתוך הרע - שלישית וסופית עלינו להפוך את הרע לטוב, שכן אותו רע אפשר לתשובה להתקיים מלכתחילה ובזאת למעשה חיזק את האור והאהבה שרק מתוכה תשובה שלמה יכולה להתקיים. ישנו סיפור על הבעל שם טוב הקדוש, שאהב אור במיוחד. הוא הגיע יום אחד למערה בה לימד את תלמידיו וראה כי היא חשוכה לגמרי, תלמידיו אמרו לו שנגמרו הנרות ועל כן לא היה בידיהם לדאוג לתאורה מספקת. המקובל הגדול ביקש מתלמידיו לכרות נטיפי קרח מתקרת המערה והדליק אותם - מהמים הקבועים בצורתם הוציא את תנועת האש, האיר את העלטה וחולל פלא גדול. דרכו של הבעש"ט היתה דרך של התבודדות בטבע, כך הגיע אליו ידע גבוה וחיבור ישיר לערוצי קדושה ובריאה המהווים עד היום שורש מרכזי לדרכי החסידות - החיבור האישי לבורא והשמחה הנובעת ממנו. הפיכת החושך לאור, המים לאש, התמרת הרגש הפנימי לידיעה גבוהה היא עיקר הנסיגה החורפית של מרקורי, בה אנו חוזרות מנקודת הלב הראשונית - דרך החורבן - לחדות הדעת הנזקקת לשם חידוש הפריון השוכן בשורש המקשר בין החושך לאור, המוות לחיים, ההפסד והרווח וכמובן בחזרה אל הלב.



הצל השני של הנסיגה (2.1-21.1) יקח אותנו בחזרה דרך מסלול נסיגתו של מרקורי לנקודת הפתיחה המיוחלת במרכזו של קשת, ההפעלה העיקרית של איסוף הנתונים הסופי של מהלך הבירור יתרחש ב7.1, אז מרקורי ישוב לגבול בין עקרב וקשת בפעם השלישית לאחר קילוף השכבות המסיבי של הנסיגה - זמן זה עשוי להוביל לנפיצות גבוהה ברמה התקשורתית והרגשית, הזהרו שלא להדחיק את הכעס והמרירות שיצופו במהלך הנסיגה שכן אם ניפול להדחקה היציאה מהקשר הקארמתי לא תתאפשר ואנו עשויות אף לחזק את ההצמדות לעוונותינו ואפלתנו האישית. עלינו להתבונן בעקשנות ודרכי החשיבה המקובעות המובילות לתסכול מנטלי ורגשי בנסיגה זאת ובעיקר על הגבול שבין קשת לעקרב, שכן שם שוכן שורש הבעיה ומכאן גם שורש התיקון, שכן הם אחד. שדה הקרב של קשת והאש המשתנה היופיטרית נוגע כאמור לתפיסת עולמנו ומערך אמונותינו, עלינו להיות במודעות גבוהה לאופי תקשורתנו, לדיבור כמו להקשבה, ולאופן בו מניפולציות רגשיות ותודעתיות נספגות במערכת האנושית ומשפיעות בהתאם על מערכות היחסים החברתיות שלנו. שקרים רבים נועדו להחשף במהלך נסיגה זאת, אלה שאנו מספרים לעצמנו ואלה החיצוניים להם אנו מאמינים, החיפוש אחר מידע חבוי ונסתר בחלקו של עקרב יעזור לנו להגיע למצב מנטלי בריא וער יותר בסוף התהליך, כך נוכל לחבר את החתיכות שהתפרקו בתהליך זה לכדי צורה חדשה ובהמשך להתקדם בחיינו באופן שלם וחיובי יותר.


מאחלת לכולנו נסיגה מבורכת ומלאה בנסים, שההתבוננות וההתכנסות יתרחשו על צדם החיובי ביותר ושנצא מהצד השני עם אמון מחודש בעצמנו ואמונה יציבה יותר בבריאה, דווקא מתוך החושך, הכאב, הצער והכעס ה"מפחידים". אוהבת המון, שיהיה לנו ב ה צ ל ח ה ! כל היוצרים והחושבים המשותפים במאמר זה הם ילידי וילידות מרקורי בנסיגה בתחילת קשת/מולה.

Comments


bottom of page