מרקורי בסרטן 5.7-19.7

טיסתו של מרקורי נכנסת לגבולות סרטן בשעה טובה ממש מאמצע ושיא העונה כ20 דקות לאחר כניסת מאדים לשור מה שמסמן את מעברו של מרקורי כעמוק במיוחד, כמו כן ונוס מפעילה במזל תאומים את ביתו האוירי מה שמחדד עוד יותר את האיכויות הנקביות של עונת סרטן והשבועיים הקרובים בפרט.

מרקורי הוא המוח האינטלקטואלי המכיל בו את יכולת ההבדלה והארגון המנטליים שלנו כמו מעיד על טבענו התקשורתי. הוא דינאמי, משתנה ומסמל באוקטבות הגבוהות שלו את הידע הגבוה האיזוטרי והאלכימי הקדום, קשור עמוקות בארכיטיפ הנחש הקדמון והתעוררות הדעת כמו פתיחת תהליכי ההתמרה אותם הנחש מגלם במלוא קיומו הביולוגי, הסמלי והאנרגטי. מזל סרטן נשלט על ידי הירח ומקושר ללב כמו לרחמנו, הוא תנודתי, מחזורי ומייצג את המיינד הרגשי, הצרכים והרצונות הבסיסיים להם אנו זקוקים על מנת להרגיש ביטחון רגשי כמו גם לעבד את רגשותינו וחוויתנו את הסביבה. אם השמש היא האור שאנו מקרינות כלפי חוץ - הירח הוא החזרת האור שאנו מקיימות, הוא התגובה הטבעית הפנימית שלנו שיכולה להיות יותר או פחות מוחצנת בהתאם למיקומו במפה ולאינטראקציה שהוא מייצר בה, כמו גם בהתאם למעברים ולהפעלות שאנו חוות בזמן אמת. מרקורי בסרטן עוסק בניתוח וארגון הקליטה הירחית שלנו הקשורה באופן בו אנו תופסות ברמה המנטלית את ביתנו, שורשינו, אמנו, משפחתנו ומערכות יחסים אינטימיות המבוססות או מציפות עיסוק בהזנה ובטחון רגשי ומכאן הוא מעודד חשיפת רמות עדינות ביותר של פגיעות בהתבטאותנו. מרקורי הסרטני חושב מהלב, הפגיעות שהוא מביא להלך מחשבתנו והתבטאותנו מצריכה בטחון פנימי רב על מנת להחשף, מאחר ובשונה מבני האדם שחלקנו הקשיח ביותר הוא עצמותינו ובסיס גופנו, עבור הסרטן זהו השריון החיצוני שבחוסנו מגן על חלקיו הרכים והפגיעים ביותר. סרטן הוא מזל יוזם אך עם זאת הוא גם מזל מים רגשי ואינטואיטיבי, מה שהופך את פעולתו הבסיסית הראשונית לסבילה - פתיחת לבו נעשית באופן פסיבי כשהוא מרגיש שהמרחב בו הוא נמצא מספק לו את האיזון בין פרטיות להגנה, כשהוא מרגיש (או במקרה של מרקורי גם חושב) שהוא בטוח ברמה הרגשית רכותו נחשפת, אך אם אינו חש בביטחון הראוי לו עשוי להרגיש יותר כמו צדו השני (מזל גדי) ולהפגין קשיחות וריחוק רגשי הנובעים מספק ביכולותיו של האחר להגיב בעדינות ובאמפתיה לצרכיו הרגשיים העמוקים. רמת האינטימיות של סרטן/הבית ה4 היא כזו של משפחה, של קרבה מבטן ומדם בין אם אלו שהצליחו לחדור את שריוננו אכן מחוברים אלינו גנטית או לא, הקרבה המשפחתית מביאה איתה מצד אחד רמות של חיבור והזדהות עמוקה אך כפי שרבות מאיתנו יודעות זוהי משפחתנו שיכולה להביא אותנו למצבי הקיצון של ריחוק רגשי ואפאתיה, שכן מה שיותר קרוב יותר עמוק (סליחה חלפי זה התבקש).

אריק איינשטיין זצ"ל, שמש גדי / כירון סרטן/הסמכות ופצע ההזנה (מפת לידה לפנתאון)

אוהב להיות בבית

יש אנשים שמטפסים על הרים

יש אנשים שצונחים מגבהים

יש אנשים שרוכבים על סוסים

ויש כאלה שגומאים מרחקים

אבל אני אוהב להיות בבית

עם התה והלימון והספרים הישנים

כן, אני אוהב להיות בבית

עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים

אוהב להיות בבית

יש אנשים שצדים נמרים

יש אנשים שדולים פנינים

יש אנשים שבונים מגדלים

ויש כאלה שצמים חודשים

אבל אני אוהב להיות בבית...

יש אנשים שתמיד מחפשים

יש אנשים שתמיד מגלים

יש אנשים שהולכים בגדול

לא מוותרים ורוצים את הכל

אבל אני אוהב להיות בבית...

---

האינטלקט הנובע מהבית הרגשי מייצר משושה כ10 דקות לאחר כניסתו למזל סרטן למאדים בשור המייצג את היצר ופעולותינו החיצוניות שבביתה הראשון של ונוס נובע מרמות פרקטיות ובסיסיות יותר של הזנה פיזית בסיסית כמו גם כמובן עונג, נוחות והרמוניה. אם סרטן הוא ביתנו הרגשי - שור הוא ביתנו הפיזי, כך שמשושה מייצר הזדמנויות זה מביא לשיתוף פעולה בין הראש לגוף, בין הרגש לפרקטיקה, הוא מוודא שבמעבר הדירה של מרקורי כמו מאדים יהיה סנכרון בין הלך מחשבתנו לדרך פעולתנו שגם אם ההפעלה מתבצעת באלמנט ואיכות שונים, שור וסרטן הן עדיין שתי האמהות התוחמות את מזל תאומים הילדים הנצחיים והתעוררות התודעה שהם מייצגים, הראשונה מכינה עבורם את הקרקע (תרתי משמע) ומוודאת שהם בטוחים ברמה הכי בסיסית שיכולה להיות על מנת שמערכת העצבים ההיפר רגישה שהם מגלמים תקבל את כל התנאים הפרקטיים (אוכל, שינה, מסירות/ערכים וקורת גג) עבור תפקוד שוטף בריא, בעוד שהשנייה המרימה את הכפפה הקוסמית לאחר פתיחתם התודעתית והתרחבותם המנטלית דואגת להזנה הרגשית ולנחיתה הרכה, האינטימית והמכילה לה כל ילד זקוק על מנת להרגיש בטחון מלא בעצמו ובהוריו. מאדים יוצא למלחמה על הבית, על הערכים היציבים שלנו, אדמתנו וכל מה שאנו תופסות כ"שלנו" (או שאנחנו "שלו"), סרטן ממקד את הסתכלותנו הארצית והרציונלית בצרכינו הרגשיים ובשורשינו המטאפיזיים, מאחר ומזל סרטן בתור מזל המים הראשון והיוזם מייצג גם את פתיחת האינטואיציה והרבדים החבויים והתת הכרתיים שבשמם מאדים יפעל בשבועיים הקרובים.

דוד ברי, שמש+מרקורי סרטן△ראהו+ירח עקרב/שמאן הלב/כשף המים

בואי הביתה

בואי הביתה נצא אל הבוסתן בואי הביתה לשבת מול הים בואי הביתה בשפתיים אדומות בואי הביתה לקטוף את הפירות ואולי היה זה רק חלום בואי הביתה ללבוש את המדים בואי הביתה ללמוד תשיעורים בואי הביתה האוכל כבר מוכן בואי הביתה לאן תלכי לאן? ואולי היה זה רק חלום

בואי הביתה בואי בואי בואי בואי הביתה

---

מעברו של מרקורי בסרטן עומד בפני חניכת אינדיבידואליות רגשית עם מרובעים ליופיטר וכירון בטלה, ב9.7 האינטראקציה עם יופיטר תביא להתרחבות פנימית ועליה ביצר החיים על מנת שנמשיך במסע ההתבגרות העמוק של 2022 ונתקדם לעבר העצמאות הפנימית כמו החיצונית שלנו. מרובעים הם אכן אספקטים מאתגרים בעלי טבע מארסיאני, אך מאחר ומעורבתו של יופיטר בבסיסה נוגעת למזל, שמירה גבוהה והכוונה קוסמית אנו זוכות להעצמת והגברת איכויותיו של מרקורי בסרטן כמו גם דחיפה לריבונות של טלה המארח את הגורו ומאלץ את האיכויות המופנמות והפרטיות של סרטן לשחרר מדפוסי התלות הרגשית שאנו מקיימות עוד מאז הילדות ובהתאם לסביבה הרגשית בה גדלנו, כשהמעבר מתאומים לסרטן בהכרח מאיץ את תהליכי ההתבגרות שלנו ועם מרובעים ליופיטר ולכירון בטלה הדגש הוא על תיקון וריפוי הדימוי העצמי הראשוני ביותר שלנו ומכאן האופן בו אנו נושאות עצמנו בעולם כיישויות ריבוניות. המרובע לכירון שיושלם ב13.7 בירח המלא בגדי יעיר את פצע האינדיבידואליות מתוך הפעלת ציר האחריות ההורית כשהשמש תאיר מתוך מרחבנו הרגשי האינטימי על מערכת הגבולות הפנימית והפרקטית לה אנו זקוקות על מנת שנוכל להפתח ולתת ללב להדריך אותנו ולכוון את פעולתנו, שכן הירח בגדי יסמל בדיוק את אותו שריון קשיח המגן על הרכות הסרטנית של לבנו ורחמנו.

"אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי, וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי, לְכָל-מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֵת, אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם--לְרַע לוֹ." קהלת ח, ט סוף מעברו של מרקורי יחתם במולות לפלוטו הנוסג בדקאן האחרון הבתולי והמרקוריאני של גדי ובצמידות לשמש, מולות זו נועדה לחשוף בפנינו את הצל האישי שלנו על ציר האחריות ההורית האישית, כשהקוטביות הקיימת בין תפיסתנו הארצית השגרתית השואפת לחשיפה אינטימית והזנה רגשית הולמת ובין הדחף שלנו לבסס כוח ושליטה על גבולותינו כמו על גבולות האחר (פלוטו ותסביכי השליטה שלו) לשם העמקת הבנתנו את הרגשות התת הכרתיים שלנו ושל הסביבה, דבר שעשוי להרגיש כוחני, שתלטני, מניפולטיבי וכזה המשתמש במידע הנמסר מתוך קונטקסט אינטימי ופגיע לשם שליטה. הפחד שלנו להכיר בטבעה של האמא האפלה ישתחרר במידה ונבין את טבעה של האם הדרקונית שמייצג גדי, אותה אם שמבינה שאין צורך להעמיס על ילדיה מידע פרקטי ויבש הנוגע לבטחונם ולעתים צריכה בהחלט להתנהל באופן שמסתיר מהם אמת מסוימת על מנת לשמר את תמימותם ופתיחות לבם. גדי על ציר האמהות מייצג את הגבולות הפרקטיים של אחריותנו, אם ילד לא מקבל גבולות ברורים וכבוד לסמכות הוריו הוא יגדל להיות אדם פרוץ אנרגטית ומכאן כזה שלא מכבד את גבולותיו כמו גבולות האחר. הצורך להכיר בפצעי ההזנה הנובעים מהיעדר גבולות וכוחניות של דמויות הסמכות בחיינו מכוון ריפוי, לא תירוץ והצדקת התנהלות לא הולמות של אותן סמכויות בחיינו, אם ביולוגיות או לא - שימוש לא הולם בכח או סמכות מתיישב על פצע קולקטיבי של האמא הנעדרת, פיזית או רגשית. כשהאם נעדרת תפקידה על ציר ההורות הנקבית מתמלא על ידי צדה השני שכליו אינם מותאמים לתנועה הפגיעה והרכה של סרטן על אף שבפנימיותו גם הוא רגיש ביותר, פשוט לנושאים ותכנים שונים מהאם הרגשית. מזל גדי המסמל מערכות ומוסדות שליטה מלמד אותנו שכשאדם אחד שולט על אדם אחר הדרך להשחתת כוח היא קצרה במידה ולבו סגור ואם מניעיו נועדו לשמר גבולות שאינם מבוססי טובתו הגבוהה של האחר, קישורו לפטריארכיה אינו מנותק מהמטריארכיה הסרטנית ולמעשה משלים ומאזן אותה כמו מהווה תגובת נגד כטבעם של צירים וקוטביותם. חיבורו של גדי לאם האפלה או האם הנשכחת שתפקידה היה רחב ובעל סמכויות רבות במרחב הציבורי אותו שבתאי הנקבי מייצג נועד להאיר את עינינו לכך שגם בבואנו לדבר על גלותה עלינו להכיר באחריות שני המינים על המציאות הפרקטית ותפיסת המעמדות החברתיים בה, בטח ובטח בזמנים בהם אלה הנרעשות ביותר על דיכוי נשים נוטות להתעלם מהמציאות הפרקטית האיומה של אחיותיהן הפחות פריבילגיות מאחר ותחרות הדיכוי המתקיימת בשיח הציבורי הליברלי המערבי נוטה למחוק או פשוט להתעלם מדיכוי ממשי ופיזי אפל ביותר המתקיים עדיין במרבית העולם לטובת עיסוק קורבני ומניפולטיבי בחסכים האישיים הרגשיים שייצר לעצמו. ציר האחריות מאלץ אותנו להתמודד עם אותם חלקים מוזנחים במערכת הגבולות שלנו מאחר ואם לא נדאג קודם כל ליעילותה ובגרותה של המערכת הרגשית שלנו גם האופן בו נבקש לתמוך באחרים יעבור כילדותי, צעקני, כוחני ופשוט תלוש מהמציאות האובייקטיבית. התחרות של "מי יותר מדוכא" הולידה התפרצות של מגפת נרקסיזם בעולם המערבי שבאופן אירוני ולעתים מבחיל שוכחים עד כמה עיסוקם האובססיבי בזהותם וטבעם הרגשי נובע מלכתחילה מפריבילגיה חומרית הנובעת ממערכות שליטה ממוסדות למיניהן הנועדו לדאוג לתפקוד רציף ויעיל של החברה הכללית בתוך גבולות מסוימים הנקראים היום גם "מדינה" אך מהווים גלגול או פרקטל של מציאות אנושית בסיסית ביותר להתפתחותנו החברתית הייחודית כמו קיומנו המורכב ויוצא הדופן בבריאה. מערכות אלו נועדו להביא לשיתוף פעולה ולשימור עצמי שתמיד שואף לשפר ולייעל את עצמו, תחושת השליחות שנועדה לנהל את מערכות הסמכות הארציות היא היא חזקתו של מזל סרטן, בהיעדרה השליטה על המערכות המקיימות אותנו תלקח על ידי מי שרוצה את הכוח והשליטה אך נטול פתיחות הלב והדחף המזין, האמהי והרך לו כולנו זקוקות גם ובעיקר במערכות שנועדו לנהל עבורנו את בסיס המציאות הפיזית הסדירה והיום יומית שהאדם המודרני המערבי נוטה לקחת כמובן מאליו. מי שמכבדת את גבולותיה עצמה תכבד את אותן גבולות אצל האחר, מי שפרוצה אנרגטית ורגשית לא יכולה להיות מודעת להשלכות מעשיה עד שהן מכות בפניה, וגם אז יכולה לטשטש אסימונים נופלים על ידי השלכה והאשמת האחר הנובעת מתוך חוסר רצון להתבגר ולקחת אחריות על עצמה, להשאר ברחם, להיות תייייינוק!

ירמי קפלן התלתל האגדי/ירח התבגרות על גבול תאומים-סרטן □ מרקורי בתולה

הדפוק הזה

אילו רציתי הייתי מספר לך את כל הפרטים שאת רוצה לדעת אבל אני נמנע את כועסת אז אני נכנע ונותן לך ישר בפנים אני בתוך משבר אז אל תגידי לי להתמודד אני רוצה להתמסטל כדי לצאת מזה

אני מכור, אני גמור אבל רואה נכון הדפוק הזה עושה לך טוב

הסיפור מסתבך חפצים עפים אני ממיין מה לפח מה לתיקונים ואת אומרת שאני מסוכסך עם עצמי ומנסה להרוס משהו טוב כי אני חושב שזה יצירתי

אני מכור, אני גמור אבל רואה נכון הדפוק הזה עושה לך טוב

עכשיו אני חי בזוג וכל החיים לפניי לפחות כך נדמה לי עד שמתברר שיש אישה מעליי אני שואל: "האם אני תמיד אהיה כל כך לחוץ?" עד שאני מתגמד ורוצה להיעלם לחזור לרחם, להיות תינוק

אני גמד, אני נחמד אבל לבד מאוד הדפוק הזה עושה לך טוב הדפוק הזה עושה לך

אני מכור, אני גמור אבל רואה נכון הדפוק הזה עושה לך טוב

אני גמד, אני נחמד אבל, לבד, לבד, לבד מאוד הדפוק הזה עושה לך

אני מכור, אני גמור אבל רואה נכון הדפוק הזה עושה לך עושה לך טוב

---

סה"כ שבועיים סוערים ודורשניים ביותר עבור תודעתנו אך למזלנו עם חניכתו של יופיטר ובהתאם לכך שהוא עצמו נעלה במזל סרטן טבעם ושורשם הוא חסד שגם אם בשמו עלינו להתבגר ולהתגבר זוהי מתנתה ונתינתה של עונת סרטן העמוקה והנפיצה לה זכינו השנה. סננו היטב את ההשפעות הרגשיות להן אתן מאפשרות לחדור ללבכן ולמרחבכן האינטימי, שימו לב מה הם המניעים בכל דינמיקה והאם ישנם מנגנוני שליטה וכוחניות במסווה של חום ואכפתיות. הלב יראה את הדרך, מרקורי בסרטן מביא איתו הזדמנות נדירה לחשוב מהלב, אל תפספסו אותה בגלל פחד להפגע אך זכרו גם את הצורך בגבולות ארציים בריאים על מנת שלא יווצר ערבוב סמכויות וניפול להגדרת ערכנו העצמי דרך תפקידנו הגלוי או הסמוי בחיי האחר. מה שלא יכול להיות מדובר בשבועיים הקרובים ברמה האינטימית ביותר יחשוף בפנייך את המקומות והמצבים בהם נוכחת חסימה רגשית על מנת שתוכלי לנקות ולשחרר אותה דרך דיאלוג פתוח, חשוף ופגיע או בחיתוך כבלים וסגירת השריון בפני מי ומה שהוכיחו עצמם כפוגעניים עבורנו. אין מה להכנס למסכנות, האחריות שלנו על עצמנו היא ללמוד מנסיוננו הרגשי והפרקטי בחיים אלה, מה שפוגעני עבור האחת עשוי להיות חלק משפת האהבה של האחרת, כך שהתנגחויות בשבועיים הקרובים יורגשו כתחרות אם לא נזכור לפתוח את לבנו ולתת להבנה העמוקה שהייחודיות האינדיבידואלית של כל נשמה היא קריטית למערך השלם אך אינה קריטית לקיומנו האישי. כאמור, השליטה באחר מוחזקת על ידי ציר ההורות בדיוק מאחר ומרגע שאנו מתבגרות (ארכיטיפית עוברות מתאומים לסרטן) אנו למעשה אחראיות לרגשותינו, מעשינו והשלכותיהם וזה הדבר הכי קרוב לשליטה שבאמת נגיש לנו כאן. החזרה לרחם הסרטני נועדה לחזק בנו את הסמכות הפנימית, למחול ולהכיל את אמהותינו הביולוגיות כמו הסמליות יותר על מנת להשתחרר מהן ולהוולד לתוך ארכיטיפ האריה המייצג את האגו היציב, הקבוע והיוצר. שיהיה מעבר משחרר ונעים לכולנו, ב ה צ ל ח ה !

אלת הציפור-נחש של גובקלי טפה

האלה הקדומה תוארה בתרבויות רבות כבעלת דואליות של ציפור כשליטת היום ונחש כשליטת הלילה, חיות שונות תיארו את דמותה הכללית השוטפת ביניהן יגואר, צבי, ואף זאב. אצלנו אם כל חי הארצית נפלה בפיתוי הנחש בעוד שלילית מתוארת כינשופה. נחשים מכונפים שמהווים הכלאה של 2 דמויות האם הקדומה בדרך כלל הפכו לדמויות זכריות בזמנים מאוחרים יותר וכתגובת נגד למציאות המטריארכלית שקדמה להם.