מאדים בטלה 24.5-5.7

זמני היטהרות ומסעות בזמן מבורכים לכולן, מאדים נכנס לטלה ואחרי מעבר עמוק במזל המים הדואלי והיופיטרי [דגים] הוא סוף סוף חזר לביתו הזכרי, המזל הראשון, יוזם הלידה, הלוחמת הפנימית וה"עצמי" [SELF]. את הגבול של דגים וטלה נוכל לדמות לתפיסה העברית של זמן ארצי; "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א, ה). המסורת העברית השורשית במקרא והיהודית שהתפתחה מתוכה במשנה ובגמרא מספרת לנו שהיום הארצי מתחיל דווקא מהלילה, מתהליך הבריאה - לקריאת שמע, הלילה הוא הזמן בו מתחילה היממה והיום מתחלף. התרבות העברית לא מתארת את הלילה כזמן מנוחה שסוגר את היום שהיה, אלא כהכנה מקדימה והכרחית לבוקר שיגיע. בדומה, הגבול של דגים וטלה הוא כזה שעשוי להיראות על פני השטח כסוף הגלגל (דגים) ותחילתו מחדש (טלה, מרחב התעלות השמש), אך המסורת העברית כמו צעידת הדרך האסטרולוגית מראות לנו שהדברים לא כל כך פשוטים כשאנחנו מנסות להסביר את הרבדים הרוחניים של גבול זה ומרחב הזמן הייחודי שהוא מייצג. דגים אם זאת בתור ההתפתחות האחרונה של ארכיטיפ הזודיאק כמו גם יותר ספציפית סוף תהליך מזלות המים (הרגש והאינטואיציה) מייצג עבורנו לא את הסוף, אלא את ההתחלה ממנה הפעולה, העירות והחיים עצמם מתחילים. טלה הוא החיים עצמם, היצר הבסיסי ביותר של קיום עצמי ולפי ההגיון הרוחני ולא החומרי של המציאות עבור יצר חיים שורשי זה אנו מלכתחילה ניגשות לתחומי דגים והבית ה12 אותו הוא מייצג באופן מסורתי. מהמרחב הלילי בו אנו מבודדות במידת מה מהמציאות החומרית על מנת להתחבר לעולמנו הפנימי - אל המרחב היומי בו אנו מבודדות במידת מה מהאחדות האינטואיטיבית על מנת להתקיים ברמה הארצית, הפיזית והאישית.

/אז אחרי פעילות מרובה וארוכה במזל דגים וההתמלאות בהשראה ליום שמגיע - הגיע הבוקר. מבחן השטח החל. מאדים בסוף דגים כבר היה על קוצים להשתחרר, סביב נקודת התעלותה של ונוס מאדים מרגיש מאוד לא בנוח, הטבע המתמזג מרגיש לו כמו נקודה רחוקה ביותר עבור טבעו המהיר, החד והאינדיבידואלי. זוהי כאפה של אש, אסרטיביות בוערת, שאיפה אדירה לאמת עמוקה שנחשפה בשנה האחרונה להתבסס ולהתגשם במציאות, בפועל, בגשמי. מאדים התגלגל לעוד סיבוב מתוך האינסוף של התת מודע הדגי והיופיטרי ובאופן מושלם לחלוטין בשבוע הבא ביום ראשון ה29.5 יפגוש מאדים את יופיטר [שנכנס החודש גם הוא לטלה ויבלה שם עד שיחזור במהלך נסיגתו לדגים בסתיו]. לאחר חניכתה של ונוס/לבנו במפגשה עם יופיטר בנקודת התעלותה בדגים [27] וההצפה הרגשית והחיבור האינטואיטיבי שנפתח לנו בעקבותה הגיע תורו של מאדים להיחנך בביתו ומרחב התעלותה של השמש [האגו, התודעה]. יופיטר הגורו של האלים שעוד לא סיים לחלוטין את מעברו בביתו המימי קפץ רגע דרך אש הגבורה של לידת הטלה על מנת לחנוך זריז גם את צדנו האנושי והזכרי - היצר. הגורו הצדיק ממקסם, הוא מרחיב את כל מה שהוא בא במגע איתו ובמעברו בטלה זהו היצר שלנו, הדימוי העצמי שלנו, הגוף [הראש בפרט] ובעיקר היכולת להתגבר על מכשולים [לעומת האמונה השוכנת מאחוריו בדגים, שתיהן הכרחיות לשם הצלחה]. כל המזלות המקורננים בעלי יכולות התגברות גבוהות ביותר, אך עבור טלה לעומת קרני האדמה שור וגדי המצב הוא נטול התניה, אלה עוצמות חיים פראיות ויצר השרדות שמזכיר תמיד לנוע, תמיד לזוז, תמיד להמשיך ולכבוש עוד, לגלות עוד, כמו תינוק - כמו חייל.

---

"איש חופש, לעולם לים תרחש חבה!

הים הוא מראתך: אתה מביט בנפש,

בפרישת העד של משברי הלטש-

רוחך אינה תהום פחות רבה.

כמוהו, גם אתה צולל אל חיק דמותך:

חושיך תחבק, ואף לבך- כמותו-

לא-פעם יתבדר בעצם המיתו,

לקול קינה פראית, שאין לה מנוחה.

חשוכים שניכם, צופני תעלומות:

ממד למצולתך, איש חפש, אין לשים-

ומי ידע, הו ים, שפעיך הכמוסים;

קנאים כל-כך לנצור חידות סתומות.

ועם זאת, ביניכם, זה נצח-נצחים,

נטשת מלחמה קשה, ללא רחם:

למות, לשפיכות דמים אהבתכם,

הו מתאבקי עולם, אחים משולחים!"

[שארל בודלר מאדים 0°16'+יופיטר 9°32' בטלה, "האדם והים" מתוך פרחי הרע]

---

אז מאדים הלוחמני והיצרי סוף סוף יצא מאחיזת התמנון של המזל ה12 ויצא לדרכו החדשה סביב לגלגל, בה קודם יפגוש את יופיטר וימקסם את משאביו [כח החיים לו אנו זקוקות על מנת להתקיים במציאות הגשמית ולהוריד אליה את שאיפותינו וחלומותינו שהתעוררו בדגים] ב29.5 וכשבועיים לאחר מכן ב15.6 [יום אחרי הירח המלא בקשת] יפגוש מאדים בכירון השאמאן המצביע במעברו בטלה בשנים האחרונות על פצעי האינדיבידואליות, העצמאות והריבונות שלנו בחזקה במפה בו הוא נמצא. המפגש עם יופיטר מרחיב את כל אשר נוכח בדימוינו העצמי - לטוב ולרע, עם כירון אנו נלמד בהמשך כיצד דווקא אותם חלקים בראייתנו את עצמנו ומקומנו האישי בעולם משפיעים על הנרטיב שאנו מספרות לעצמנו בנוגע ליכולתנו להתגבר על מכשולים, בעיקר אלה שכיום אנו מציבות לעצמנו [גם ובעיקר אם אלו תפיסות עצמיות שהוחדרו לנו מהסביבה דרך שיקוף או כיבוש תודעתי פרופר] אך גם עבור אלו מאיתנו שמתקשות בהתמודדותן עם הרגשות הפחות פוטוגניים [עצב, צער, כעס, קנאה ועוד שלל צללים אנושיים] זהו תהליך הכרחי שנועד לנקות לרפא ולדייק את האגו שלנו[מאדים, טלה, בית 1], זה הפועל בשם הנשמה[יופיטר, דגים, בית 12], לא על מנת להמנע מהם או להכחיד אותם, שכן גם ודווקא אותם רגשות פחות נעימים הצפים בנו נועדו להעיר אותנו להכרח בשינוי, תנועה והתפתחות. לפי הבתים בהם המעבר מתקיים נזהה את החלקים בנו המבקשים תשומת לב ממוקדת ופעילה; בבית הראשון מפגשיו של מאדים יגעו ישירות בדימוי העצמי, בגוף ובשפע הכללי שבחיינו. בבית השני המרחב יביא את תכני הפרנסה, הבית, המשאבים החומריים [מזון, כסף, מין, שינה] כמו גם דיבור ותקופת ילדותנו. בבית השלישי נעבור לעיסוק במעגלים החברתיים הקרובים שלנו, חברות וחברים, אחים ואחיות, המוטיבציה, הסקרנות ותחומי העניין שלנו. בבית הרביעי נפגוש את הניקוי העמוק במרחב האינטיליגנציה הרגשית, הבית/הרחם/אמא והאינטימיות שלנו עם עצמנו. בבית החמישי עיקר העבודה מתמקדת באינטיליגנציה היצירתית שלנו, ברומנטיקה, מיניות חוקרת, הנאה, משחק, ילדים וכן גם מטענים מחיים קודמים וספציפית אלה שלמדנו, הגשמנו ומכאן מביאות איתנו לחיים האלה ככלים משויפים. בבית השישי נעסוק בזמן המעבר ביצרנו וביטויו בטבע עבודתנו, השירות הארצי שלנו, הסימביוזה בין מערכת הבריאות הפיזית לנפשית וכן גם אויבים, שכן בבית השישי אנו פוגשות את נטיותינו לחולי, אם פנימי או חיצוני. בבית השביעי אלה מערכות היחסים האינטימיות שלנו ושיתופי הפעולה העסקיים בהם נגלה עצמנו מחדש ונמצא עצמאות נוספת. בבית השמיני נעסוק בתפיסתנו את עולמות המוות, החורבן, החקר העמוק, הפסיכולוגיה האנושית וכל נושאי הטאבו שהיא בוחרת לא לעסוק בהם באופן מודע. בבית התשיעי תפתח ריבונותינו על מעשינו והשלכותיהם על תפיסת עולמנו, שם יושב מזל גדול מאחר וזהו בית יופיטרי מטבעו [מקושר מסורתית למזל קשת] בו נוכל לצבור גם ממון וגם להתחבר לשורשי אבינו [הסמלי, הרוחני או הביולוגי]. בבית העשירי היציאה לחופשי מתבקשת להיעשות ביחס למוניטין הציבורי שלנו, הקריירה, הכלים ששייפנו בחיינו ומכאן הישגינו והצלחתנו המדודה. בבית האחד עשר אלה רווחינו ושאיפותינו לעצמנו לחיים אלה שיזכו לטעינת וניקוי היצר הפנימי על מנת שנוכל לדייק עצמנו ביחס לשאיפות שאכן שלנו לעומת אלו שהוטמעו בנו, משום שהבית ה11 גם מראה לנו על הדהארמה שלנו בחיים אלה ומכאן האופן בו הפעולות שלנו משפיעות על עולמנו הרוחני. בבית השנים עשר, בית הנשמה, השחרור כמו הבידוד, ההגבלה כמו חוסר הגבולות, אחדות הקטבים תאפשר לנו לשלוף הישר מתת המודע הקולקטיבי את האמת הגבוהה בשמה אנו מתפקדות כאן על הקרקע, יש להמנע משימוש בחומרים משכרים או התנהלויות מסכנות חיים ובריאות מאחר וזו נטייתו של טלה בבית ה12 ועם יופיטר ומאדים יחד אנו עשויות להבהל מהעוצמות האינטואיטיביות המציפות אותנו, יש להשאר בגוף עם כמה שמפתה לברוח מהכאן והעכשיו.

נמשיך לדון במעבר ארוך ויסודי זה, בינתיים אציע לכולנו לשלב במודע את העבודה שבין כה נעשית מול נסיגת מרקורי עם הזרמים והאש שמגיעים ממזל טלה והחלק בנו המופעל על ידיהם. עברנו את ליל הנשמה של דגים ופרצנו לבוקר האדמ/ה, ככל שנזכור את המסרים שקיבלנו בחודשים האחרונים מחיבורנו לאמת הגבוהה הנשמתית הדוחפת אותנו ליצור מתוך מרחבי חלימתנו הליליים ולהרגיש ולפרק את הקארמה הרוחנית שלנו דווקא דרך קיומנו הארצי, כך המעבר יראה וירגיש קוהרנטי יותר. אם קפצנו מהר מדי, פעלנו ישיר מדי, הגבנו חזק מדי, כל שעלינו לעשות זה להסתכל אחורה על החודשים האחרונים על מנת להזכר במשמעות האמיתית של מעשינו ובקשר המידי בין קיומנו כאן על האדמה וקיומנו הפנימי, בין הפעולה לרגש, בין הפריון לצירי הלידה. זהו זמן למידה עמוקה וניקוי תודעה, גוף ורגש משליטה חיצונית, זהו חג עצמאות פנימי, זוהי חתירה לריבונות אישית. מי שבוערת בה משימתה וייעודה כבר שם, חלקנו לצערנו לא מעוניינות באינדיבידואליות של עצמן ומקריבות את זהותן בשם מערכות רחבות ממנה ועבור קבלתם ואישורם של אחרים וגורמים חיצוניים. שימו לב עם נסיגת מרקורי שאתן מי שאתן מקיפות עצמכן בהם. ואם צפיתן יותר מדי במשפט של ג'וני דפ ואמבר הרד אולי הגיע הזמן להזכר שאין בהוליווד אמת, רק שקרים נוצצים. כיבוש תודעתי הוא כיבוש תודעתי, שטיפת מוח היא שטיפת מוח גם ובעיקר אם כוחות החושך מתחפשים לצדק וחמלה, הרי רק מלראות את תגובותיהם של הצופים האדוקים שנפלו לתהום הרעל ההוליוודית והאופן בו הם משרתים אותה כעת בעצמם במדיה החברתית אפשר ללמוד את הכוונה והשורש האמיתי שמאחורי ה"חשיפה" המדוברת. הצפיה לא רק מרקיבה לכן את המוח ומרעילה את הלב, היא גם שואבת מכן אנרגיה קריטית ועוצמתית ביותר שנועדה בדיוק לשם עצמאותכן ושחרורכן מהקולקטיב, כך שITS A TRAP. אוהבת המון, שאו ברכה ונתראה שוב במוצאי שבת עם כניסתה של ונוס לבית האדמה שלה - שור.