ליקוי ירח אלול מלא / 18.9 / טרום תשליך

ליקוי הירח המלא האחרון לשנת תשפד מגיע ב18.9 יום ד בשעה 4:34 לפנות בוקר בתחילתו של מזל דגים הוודי ובצמידות לראש הדרקון - בין ההתרחבות נטולת הגבולות לריסון הנלמד בעקבותיה, בבית ה12 הטבעי של הגלגל, מחלקת התת מודע הקולקטיבי והמטען הנשמתי האישי והבין דורי של ים הרחמים.

אנו מגיעים לשבועיים האחרונים של השנה ולעונת הליקויים עמוסים וכבדים, יום הדין מתקרב ואיתו מנהג ה"תשליך" בו אנו מבקשים להטהר מהמשא שאנו נושאים עמנו בעזרת זרימתם של המים המנקים והמחיים, מנהג המתקיים בין ערב ראש השנה (ליקוי החמה בבתולה 2.10.24) ליום הכיפורים - ליקוי הירח של אלול נועד לעזור לנו להתכונן למעמד ההטהרות של תשרי דרך הצפה בעיבודנו הפנימי, דבר שמתבטא בסערות של חוסר וודאות, קונפליקטים מהעבר והעצמת רגשותינו החבויים המהווים עיקר תהליך הניקוי של הליקוי.

הירח המלא בדגים מדגיש את אחדותנו הרוחנית, הרגשית והארצית, עם הדחיפה הכפייתית למיזוג של ראהו ובשילוב בירור הנפרדות של נסיגת שבתאי בצל הליקוי יכולתנו להבדיל בין המשא האישי לקולקטיבי מוגבלת - והכל בתכנונו הקוסמי המדויק של השם.

הבירור נעשה בבית ה7 מהירח במזל בתולה, היכן שהשמש, קטו (זנב הדרקון) וונוס הנופלת מתמקדים בעבודה הבלתי נגמרת של הלב מול השכל ותהליכי או תחושות אובדן הזהות שעל ה"עצמי" לבחון במערכות היחסים הקרובות שלנו שהן מרחב התיקון האישי ממנו יגיע השחרור הכללי.

ונוס ככוכב הערב מסמלת את הליכתו של הלב אחר הנשמה או האגו, הבחירה בידינו. מערכות יחסים מהן יצאנו בבלבול, תשישות, ניצול או בגידה יבקשו מאיתנו להכיר במלואן ובדואליות השוכנת בהן, לא להתעלם מהרע לשם הכרת הטוב, אלא להעמיק הבנתנו את תכליתן - מה הן באו ללמד אותנו שאלמלא ה"טוב" לא היינו פתוחים ללמוד, גם אם בסופו של דבר השיעור עצמו היה "רע", כואב או קשה.

יופיטר שליט הירח בדגים בבית ה3 בשור מהווה הארה לאומץ עדין המבקש להתגלות דרך קשרינו החברתיים והשיח המתקיים בהם - קשרינו עם אחינו וחברינו מהווים מרחב לתרגול ראשוני של כוחותינו האישיים הנובעים מדימוינו העצמי הגבוה (יופיטר = האני הגבוה) ומתבטאים דרך ייחודיותנו האישיותית.

שליטתו של יופיטר בדגים ובאחוזת הירח (פורבה בהאדרפאה, הצעדים המוקדמים) של ליקוי זה בפרט שואפת להתפתחות רוחנית דרך איזון רגשי המושג דרך עבודה פנימית אישית עם תת המודע הקולקטיבי. ההדרכה של יופיטר בים הרגשי הקדום בו אנו שוחים בליקוי זה ועד תשרי כרוכה בהתמודדות עם עניינים לא פתורים מהעבר ולפעמים אף מחיים קודמים לשם השלמת עיבודם ושחרורם - הרפיית ההיאחזות באשליות שתוקעות אותנו במקום מצריכה חמלה רדיקלית לעצמנו ולאחר לשם שחרור מלא של המטען הרעיל, שכן גם הפנטזיה הכי מתוקה ויפה הופכת במהירות לחולשה ממשית בהיעדר יכולת ממשית להביא אותה לכדי קיום. הדואליות של החיים מצריכה מאיתנו יציבות ואיזון רגשי ורוחני כדי שלא ניפול לפחדים וחרדות משתקים, הרגלינו הארציים, הפיזיים והחברתיים משקפים את מצבנו הפנימי ובליקוי זה הזדמנות להיעזר בהם לשם קידום ההתמרה, פריצת הגבולות וההתרחבות המקסימלית של צורת חיים בריאה ברמה הפנימית ממנה נובעת החיצונית.

המעצור לטרנספורמציה שנדרשת מאיתנו בשלבי טרום ההטהרות של סוף אלול הוא נטייתנו לנעול רגלינו ולהתעקש על תפיסת עולם וצורת חיים מקובעת פשוט משום שהיא "נוחה" או מתורגלת זמן רב, יחד עם נפילתה של ונוס שליטת שור השחרור עשוי להיות כואב, מנוגד לאינסטינקט הרגיל שלנו ואף מבלבל, אך כל דף חדש מכיל בו את הפוטנציאל לטוב כמו לרע, עלינו רק לתרגל את חופש הבחירה והאמונה שלנו ביכולתנו לעשות זאת בצורה נאותה וראויה.

החתימה המרקוריאנית של ליקוי זה מעלה את מטעני העבר מול חברים, אחים ובקרב "בני שווים" המשפיעים על תפיסתנו את עצמנו ואמונתנו ביכולותינו לייצר שפע, הרמוניה ולצעוד בדרכנו הייחודית והאותנטית עם לב פתוח ותמיכה סביבתית.

ההשפעה השלילית ומעוררת או מחזקת הפחד צריכה להשתחרר, ההשפעה החיובית וההעצמה האישית זקוקה להכרת תודה - קשרים וקונפליקטים מהעבר שלא נפתרו מצריכים התמודדות עם שתיהן, שכן הטוב והרע בלתי נפרדים בזמני דגים.

מאדים בבית ה4 מהירח בתאומים מקדם שיח סוער, מפרה ומרחיב תודעה או לוחמני ווכחני - בהווצרותה של סערה מנטלית ורגשית עלינו להכנע על מנת לזהות את המרחב השקט שבמרכזה, מתוכו נוכל להתבונן ללא הצמדות ובהמשך לתת קול וביטוי לדחף לשינוי התפתחותי ומהותי בהתנהלותנו במפגשינו עם קצרים או חיכוכים תקשורתיים, עם עצמנו ועם חברינו.

כעס ותסכול שלא מקבלים ביטוי הופכים למרירות וטינה שנאגרת בגופנו, בליקוי זה מערכת העצבים, הלב והריאות יהיו הכלים הפיזיים והסמליים המרכזיים לעיבוד מטעננו החבוי. תרגול נשימתי ומדיטציה יעזרו, כמו גם כתיבה אינטואיטיבית או פשוט שיח פתוח עם האחר, גם אם סוער או מאתגר, שכן מסרו של מאדים בתאומים הוא שעלינו ללמוד להכיל את הדואליות שבנו ומכאן בדינמיקות עם הקרובים לנו נהיה פחות מטורגרים לאור קונפליקט.

על צדו החיובי מאדים בתאומים יכול לקדם תקשורת חיובית ונעימה בה מתקיים זיהוי מסוים של תפיסת עולם אצל האחר שמשקפת את שלנו, גם אם בשפה או בצורה אחרת - אלה חיבורים עליהם ביכולתנו להשען בבואנו לחדד את זהותנו החברתית, גם אם היא חדשה לנו ולסביבה, אלה איתם אנו מרגישים בטוחים ובנוח לחקור את עצמנו, להתגמש בדיבורנו ובהלך מחשבתנו הם ה"אחים" להם אנו זקוקים בזמנים מתישים ומלאי מחלוקות ופילוגים רעיוניים אלה.

מרקורי באריה בבית ה6 מהירח מהווה האתגר או הקארמה הבלתי משתנה של ליקוי זה בצורת תקשורת אותנטית, יצירתית ובלתי מתפשרת אך גם מרוסנת - גאוותנו הפגועה מול חברים, אחים ואף קולגות מראה לנו היכן אנו עצורים יצירתית ומקובעים בתפיסת ההרמוניה החברתית שלנו.

נאה דורש נאה מקיים - אלה הזקוקים לסגירת מעגל יצטרכו להסכים להפתח לחוויתו של האחר ולכבד אותה במלואה, גם ובעיקר אם היא מנוגדת לחוויתנו האישית.

אין שני מלכים תחת כתר אחד - מזל שמערכות יחסים לא נועדו להיות מרחב לתרגול שליטה או מרות, לשני הצדדים מקום זהה ותפיסתם וחוויתם האישית בעלת ערך באותה המידה, דבר שנסיגת מרקורי הקיצית הראתה לנו באופן מדויק ביותר.

חוסר הסכמה או סנכרון בין אנשים הם הזדמנות לתרגול ענווה ולמידה עבור מרקורי באריה שלפעמים צריך תזכורת לגמישותו ולכך שכולנו תלמידים אחד של השני - אך כולנו גם מורים.

זיהוי נכון של הרע והכרה ברורה של הטוב נחוצים בשלב זה של למידתנו הקולקטיבית - ה"רע" לא היה מגיע אלינו אם לא היינו זקוקים להערתנו לקיומו, בטח ובעיקר כשמדובר בדינמיקות מחזוריות הפוגשות אותנו בסיטואציות רבות ודרך פנים שונות לאורך החיים, עד שהלקח לא יופנם השיעור לא יסתיים, הקארמה לא תפדה והמורים לא יפסיקו להגיע.

לפעמים ה"טוב" הוא ההבנה שיכל להיות הרבה יותר גרוע, או שבזכות שיעור אחד נחסכו מאיתנו כמה.

לפעמים ה"טוב" הוא הודיה על האהבה, החברות, הלימוד והשותפות שהיו מלכתחילה, גם אם הסתיימו.

כל אחד והשחרור האינדיבידואלי שלו, כל אחד ומה שהוא נאחז בו על מנת להמנע מפיצול בדימויו העצמי, גם אם המנעות זאת באה על חשבון "שלמות" האחר בתודעתנו.

בבית ה12 מהירח נסיגת שבתאי בדלי היא הקארמה והדְּרָמָה השוכנת בתת המודע הקולקטיבי שלנו, דרך אחים גדולים, נותני שירות, נזקקים למיניהם ו"אויבים" חבויים (אנשים שהשפעתם עלינו שלילית גם אם אינם מתכוונים לכך או מראים זאת בבירור).

אחריותנו על עיבודנו הרגשי צריכה להתקיים באופן מלא, לא עיבודם של אחרים, רק שלנו - אי אפשר לעבד עבור אחרים ואי אפשר להאציל את הסמכות הזאת החוצה.

כשאנו מנסים לעבד עבור האחר (מתוך תחושת אחריות כוזבת הנובעת מבניית ערכנו העצמי כילדים) אנו פוגעים בעצמנו ובאחר, גם אם לוקח זמן להבין שהעמסנו על עצמנו "תוכן זר", שכן הוא לעולם לא יזכה להשלמת עיבודו מחוץ לקונטקסט האישי והרגשי של המקור ממנו הוא נובע.

הצמיחה הרוחנית של שבתאי מגיעה דרך בינה - הבנה מתוך התבוננות - פסיבית, עמוקה, אישית ונקבית במהותה, בלעדיה חווית חיינו האישית תשאר כפופה לתפיסות חיצוניות לה שלעולם לא יתאמו לה במלואן שכן אינן מתחשבות בגורמים המשתנים המביאים ליחודיותו של כל אדם, כל נפש וכל נשמה.

שבתאי אמנם נמצא בדלי מאחורי ליקוי הירח, אך הוא נמצא באותה אחוזת הירח בה הליקוי מתקיים - שלבו האחרון של יופיטר בו אנו נאלצים להתמודד עם שיא החסד, הנתינה וההתרחבות - איכות משלימה לזו של שבתאי הממוקדת בגבולות, באחריות ובצמצום.

שילוב הגורמים בליקוי אלול זה עוזר לנו לזהות את החוזה הישיר בינינו ובין הבורא שחסדו מקיף אותנו מכל עבר, בין אם אנו ערים לכך או שעדיין מנומנמים, שבתאי ויופיטר נפגשים בנקודת ההתרחבות והצמצום של ביטוי החסד העליון, הן על צורתו היצירתית והחדשנית וחוצת הגבולות והן על צורתו המשמרת והמקיימת דרך הגבולות - גם על פי החוק הרוחני וגם על פי החוק הפיזי.

הזנתנו על ידי הבורא מתקיימת תמיד, לעתים בדרך של דחיפה ולעתים בדרך של עצירה - השבועיים האחרונים של אלול מאפשרים לנו לפגוש את הבורא דרך שתיהן, כששתיהן מתקיימות בחמלה האדירה של הדוד הדופק בעדינות ובסבלנות על דלתות לבנו, ממתין שנתרצה ונסכים לפתוח אותן עבורו להכנס.

כשאנחנו מקיימים את שגרת חיינו הארצית הקשורה במזל בתולה בכמיהה לבורא אנו יוצאים לשדה השיבולים אותו היא מייצגת ופותחים כלינו להשפעתו, מוכנים לקבל עלינו את החיבור העליון דווקא מתוך המציאות היום יומית וזוכים לראותו בכל התרחשות זעירה ככל שתראה ובכל מפגש מאתגר ומעמת ככל שנדמה.

עם ישראל מדומה לבתולה בתכני אלול, זאת שדרך רחמה הקדוש ברוך הוא בורא את המציאות (לא לשכוח את עקרותן של אמהותינו) - בשיתוף פעולה אישי וייחודי עם כל אחד ואחת מאיתנו על פי כליו.

דימוי הדוד והרעיה בשיר השירים מלמד אותנו על חיבורנו המחייב עם הבורא - חיוב המתקיים לשני הצדדים, אני לדודי ודודי לי - השם בוחר בנו ומחויב לנו ויהי מה, אך רגע לפני יום הדין וחודש תשרי הרצון האלוקי הוא להכנס לחיינו באהבה, ברכות, ברצון ובחמלה.

לא משנה כמה נפולים אנו מרגישים בלבנו, השם מבקש שנפתח פתח קטן כדי שהוא יוכל להרחיבו מעבר ליכולת תפיסתנו הארצית - "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם".

הדואליות של ציר הרפואה של דגים ובתולה מופעלת בעונת ליקויים זאת ככלי התרחבות האהבה המאפשרת לנו להגאל על ידי יוצרנו בליטוף, ברחמים, בעדינות אינסופית, עלינו רק לרצות, להסכים ולנצל את זמננו כראוי.

אאחל לכולנו המשך אלול מזכך, מרפא ומעורר לבבות - אוהבת ים ים ים, שיהיה ליקוי מוצלח ומבורך והמון המון ב ה צ ל ח ה.

כל הצילומים של האדון Robert Doisneau בעל הירח בפורבה בהאדרפאדה/גבול דלי-דגים