הירח המלא של ט"ו בשבט יאיר את שמי הארץ מהמעלה ה16°40’ של מזל האש הקבוע אריה, ביום א' ה5.2 בשעה 20:28 זמן י-ם. זוהי הפעלה של הדקאן השני של מזל אריה הנשלט על ידי השמש ויופיטר ובו שיאה של האינטיליגנציה היצירתית בעזרתה האש הקבועה מבססת את עצמה וזהותה במציאות ובבית ה5 הקלאסי. ההצמדות לאגו הקבוע שלנו מגיעה לשיאה עם הירח המלא באריה המבקש לטהר את דימוינו העצמי הער, העדינות שלנו כלפי עצמנו הכרחית לשם ההרפיה שמובילה ללידת זהותנו היצירתית החדשה.
הירח והשמש על ציר האינטיליגנציה היצירתית והקולקטיבית במרובע מאתגר עם הקטבים (ואורנוס) על ציר הפריון והכליון של שור-עקרב, זהו מרובע בו מיוצגים ארבעת האלמנטים כשהפולאריות הקלאסית בין השמש והירח (אגו ותת מודע) ובין ראהו וקטו (דהארמה וקארמה/ייעוד ותיקון) מעצימה ומכוונת את המתח שירח מלא זה מנכיח.
השמש בעונת דלי מכוונת תודעה קולקטיבית, הירח על האגו היצירתי באריה מבקש לבטא את אורו היחודי מתוך הכלל, חוסר הנסיון המעשי שלנו (ראהו בשור) לצד הטהרות גישתנו למשאביו של האחר (קטו בעקרב)
מביאה לזרות אותנטית שבמידה וננסה להדחיק נחשף על העמדת הפנים והמשחק הגרוע שלנו.
כמה שננסה לטשטש את חוסר יציבותנו כך יתפח לו אלטר אגו רעיל (ולעתים קרובות דמוני) שמבקש להיחשף מול "הקהל" באופן סלקטיבי וכמובן להציג אך ורק את החלקים שהוא מזהה כיפים, נעימים ומרשימים, דבר שיוביל להדחקת צלנו שלצערן של הנמנעות לא מתאפשרת בירח מלא זה הדואג להעצים כל טיפת רעל שאנו מנסות לירוק על האגו האנושי, הייחודי והמוגבל שלנו הישר לנשמה - ועם הנשמה חביבתי, לא מתעסקים.
קטבי הירח הם הכלים הקארמתיים דרכם הנשמה מסתנכרנת עם הגוף שנוטה להתרחק ממנה ללא חיבור והדרכה ישירה ואיכותית, ראהו בשור דוחף אותנו להגשמת ייעודנו הארצי בו כפיית "הרמוניה" או ערכים מסוימים לעולם לא תחזיק מעמד בעוד שקטו בעקרב מפרק מגופנו ותודעתנו את שאריות הרעל שמערער את בטחוננו במשאבינו הרגשיים והפיזיים, בין כה אף אחד מהם אינו "נוח" או "קל" להכלה, על ציר החיים והמוות ודאי שלא. הרעל של קטו בעקרב הוא קדום, נובע משורשי חיינו הנוכחיים או מלווה אותנו בתהליכי גלגול הנשמה מהעבר הרחוק ומנסיון חיים אחרים, ראהו שואף למלא את תאוותינו החסרות בנסיוננו (הארצי והנשמתי) כזרז לפרוקיו של קטו, כך הראש דוחף להתגבשות הנסיון החומרי המעשי אותו הזנב מתמיר למסקנה רוחנית. שניהם למעשה כלים קולקטיביים לעיכול אותו ביס אסור ששלח אותנו לקיום הפיזי ולמערכת הקארמה/התיקון/הגלגול ושניהם מאוד מעורבים באירועי הירח המלא והמשך קילופם בשבועיים הקרובים, כמה שהדברים אולי מרגישים אישיים - תהיו בטוחות שהם לא. השמש בדלי עוזרת להרגיש את גלי התודעה הקולקטיבית באופן ברור וקוהרנטי יותר, אנו מזהות את הצרכים שהשבט והמשפחה האנושית הרחבה שאנו חלק ממנה מעלים ל"ענן" עליהם לדעתנו ביכולתנו לענות וברמה הרעיונית איננו טועות, אך כדי לתפוס את מרכז הבמה עליה ברצוננו לספק את תשובתנו למצב האנושי שאנו מזהות, עלינו לוודא שהמודעות הרגשית באריה לא תסיט את מרכז היצירה שלנו לפולחן אגו, רוחני או ארצי.
מה קורה בגופך הרגשי כשאת מתחברת לאנרגיית השמש והיצירה של עצמך? איך מקומך, תפקידך והשפעתך על הקולקטיב משתנה מרגע שאת בוחרת להשתמש בה באופן רחב, להחצין אותה, לשחק איתה, לבחון את גבולות תודעתך ולהנגיש אותה לכלל? הירח הוא השחקן המשקף בתנועתו את אור הדמות הראשית שהיא אנרגית השמש ונשמתנו בחיינו הנוכחיים (אריה, בית 5), אין ביכולתה להתקיים באופן ממשי במימד הפיזי והרי תפקידה הוא רוחני, לשם כך הירח משקף את אורה ומביע דרך פנימיותנו הדינאמית והרגשית את צדנו הארצי - השותף שלה. כשהירח באריה, השחקן משתלט על הדמות, הוא משחק, מאלתר ומנסה את מזלו בביטוי רגשי אותנטי ככל הניתן, אז הפער בין החיים והאמנות מטשטש.
כשההנאה נעדרת מההופעה, כך גם האור (המידע) העובר דרכה נעלם - שבתאי בדלי הוא הזר המתבונן בקולקטיב הגופים האחרים מנהלים את הפקת האירוע, הוא הקהל שלנו וכמובן שאחרי כל הופעה הוא הראשון לתת את דעתו על מנת שנוכל לזהות את האלמנטים הרעועים במשחק חיינו הנובעים מנסיוננו לשלוט באופן בו אחרים מגיבים ליצירתנו כמו גם השיתוק ואובדן הספונטניות והאותנטיות היוצא מכך.
שבתאי הוא אדון הקארמה, ראהו וקטו הם הכלים דרכם קארמה מתבטאת; ציר הפריון והכליון גם הוא כלי מרכזי וקארמתי קולקטיבי אנושי (סמסארה, חיים-מוות-לידה מחדש), ציר האינטיליגנציה היצירתית והרוחנית הוא מרחב אידיאלי לקטבים באסטרולוגיה הוודית (דלי נשלט על ידי שבתאי וראהו, קטו מקושר לבית ה5), אף פיסה מההפקה של המרובע הקבוע בירח המלא הזה אינה נטולת קונטקסט או הקשר למעשי העבר שלנו כמו לייעוד העתידי שלנו, אך מכאן השליטה שברצוננו להשיג או הביצוע בו אנו חושקות נועדו לעבור תהליך אלכימי ארוך שיסלק מתודעתנו תפיסות שאינן משרתות את כוונתנו האמיתית. לשם דיוק עלינו למקד את אנרגיית הדמות הראשית בפנימיותנו בעוד שכלפי חוץ יש לנקוט בגישת הצופה, עם מרובע שמש-אורנוס שמלווה אותנו בשבוע שאחרי הירח היכולת להמציא את עצמנו מחדש ולהביא לטוויסט משמעותי בעלילה גוברת. הפוטנציאל האורני מספק לשמש במזל שליטתו יכולת מחודשת להבדיל עצמה מהסביבה/קולקטיב, אך איכות ראיית הקהל שנלווית לה תעמיד אתגר בפני העצמאות היצירתית שלנו, האם נצליח להמציא עצמנו יצירתית מחדש? האם נרשה לעצמנו להשיל תפיסות מוסריות/חברתיות שכולאות אותנו להומוגניית הקולקטיב במקום שנייצג את רבדיה המפותחים והיחודיים ביותר של האנושות בעצמנו? האם נסכים לראות איך יצרינו העמוקים ביותר ונסיון חיינו הרוחני באים לידי ביטוי בכל אשר ניצור? האם ניתן לעצמנו להרגיש את זרותה של עונת דלי מתוכנו, את הגרסה החדשה והמפותחת הרבה יותר של עצמנו שנועדה לצאת לאור ולתפוס את מרכז הבמה ואף לאפשר לה לפרוץ?
מאדים ויצרנו המנטלי הדואלי בתאומים במרובע לונוס וערכנו הרגשי המשתנה בדגים, מרובע שמבטא מתח שיכול להיות בריא (עליית יצר המביאה גם לפירוקו) אך יכול גם להביא וכחנות, טשטוש גבולות ודינמיקה פאסיבית-אגרסיבית בין ערכי החמלה וההתמזגות הרגשית המתגברים לקראת התעלותה של ונוס ובין הוכחנות וההתנצחות שעוד מהדהדת ממעלת סוף הנסיגה בה מאדים עוד נמצא. המתח בין האנרגיה הזכרית והנקבית של השמש והירח (אוקטבות גבוהות) מתנהל דרך קוטביות מאזנת על ציר האינטיליגנציה, עם מאדים וונוס (אוקטבות נמוכות) החיכוך הוא בין שתי איכויות דינאמיות, הוא היצר המנטלי הדואלי בתאומים, היא ערך הסימביוזה הרגשית בדגים, שניהם משנים צורה בהתאם לסביבתם ובשניהם טמונה דואליות שורשית, האחד הוא הפיצול - השני הוא האיחוד.
האדרנלין שעובר בין היצר ללב במרובע זה יכול לנוע בין רצון להתאחד ובין דחף להבדיל בינינו ובין האחר, כך או כך בתשוקה אדירה ושכנוע עצמי עמוק, אימפולסיביות רגשית וכניעה ליצרינו יכולה להביא לפירוק המתח אך לטווח הארוך ועם נוכחותו של אורנוס אינה יציבה. הדעת שפוצלה ביחס ליצר מתאחדת בצל השני של נסיגת מאדים, התרחבות הלב המקסימלית של ונוס בדגים עוד מעבר לפינה ומהמתח הנוצר ביניהם אפשר להטען באנרגיה רבה, אך זאת בתנאי שביכולתנו להכיל אותו, לתת ללב להדריך עם מודעות לפיצול, שכן הלב במרחב התעלותו לא טועה, אך כפי שלמדנו בנסיגה, היצר המעבד את האינסטינקט דרך שכלו ודאי טועה רבות.
ונוס נותנת לנו במעברה בדגים החודש הזדמנות לזרוע כוונה לתהליך שיחל בקיץ עם נסיגתה במזל אריה (23.7-4.9) שתתקיים במקביל לנסיגת מרקורי בבתולה (23.8-15.9), יש עוד הרבה עבודה לעשות על האגו היוצר שלנו ועל השירות, הטיפוח והדאגה שאנו מעניקות למערכתנו הארצית השלמה, הדברים עם זאת נעשים בשלבים. החודשים האחרונים היו קשים על הלב/ונוס אך לאחר מפגשה עם שבתאי בדלי (23.1) וכמובן עם כניסתה לדגים (27.1) מגיע שחרור אדיר. האמונה, שמחת החיים והדמיון חוזרים לפעולה, מעיינות ההשראה ממשיכים את זרימתם ללבנו ועם משושה לאורנוס בשור (ביתה) ונוס הנעלה מספקת הזדמנות לשחרור לבנו מתלות, תקיעות וחוסר פריון/השראה/דמיון המשליכים ישירות על ערכנו העצמי וההרמוניה השלמה שלנו, עם משולש לקטו בעקרב אנו נאלצות גם להטהר קארמתית-רגשית בכל הנוגע לשליטה ואהבה, השליטה שיש לה עלינו והשליטה שאנו מחפשות דרכה. ונוס עברה את הביקורת השנתית של שבתאי והבינה דבר או שניים על אחריותה והשפעתה על הזולת, מאדים אחרי נסיגתו בביתו הדואלי של השכל (מרקורי) הציג בפנינו את הדואליות הרעיונית האותנטית שבנו משולש לשבתאי מוודא שנתחיל את תהליך הפיוס בין החלקים שאינם משתפים פעולה עם האחרים על מנת שהדואליות לא תתבטא כפיצול תודעתי אלא כשני חלקים המהווים יחד מערכת תודעתית שלמה ומורכבת.
להצלחות הורים רבים, כשלונות תמיד יתומים. הירח באריה גאה וזקוק לתשומת לב רבה על מנת להרגיש בטוח ומוזן כראוי, השמש בדלי עוזרת לנו לראות את עצמנו מבחוץ, הדיסוציאציה ההכרחית לשם בקרה עצמית וגבולות תודעתיים יציבים אותם האגו היצירתי שלנו נוטה לקחת כמובנים מאליהם ולא לייחס להם חשיבות מספקת. זהו ירח מלא מצוין להשיל מעצמנו הגדרות עצמיות מקובעות, הקשר בין איך שאנו חושבות שתופסים אותנו ובין איך שאנו מרשות לעצמנו להתבטא ולתפוס מרחב אינו נועד לדכא אותנו כמו לשמור על גבולות האנרגיה שלנו, שכן השימור העצמי לו המלך זקוק הוא דעת העם. אין מלך בלא עם, המלוכה של הפרט קיימת בזכות השותפות עם יתר פרטי הכלל. האגו הקבוע (המלך) דרכו אנו מזהות את עצמנו באופן היציב ביותר פגיע איפה שקיים פער בין שאיפותיו לפעולותיו, זוהי נקודת התורפה החתולית וסממן להיעדר אותנטיות פנימית שמקדמת בו חולי. לשם אותנטיות חיצונית עלינו לקבל את מלוא אורנו ולזהות בשאיפותינו לחיים אלה מטרות מרכזיות ברמה הנשמתית ולא רק מילוי צרכי ההכרה של האגו. כאן נכנסים הקולקטיב, המבט החיצוני, הזרות והדיסוציאציה של עונת דלי המאפשרים לנו לצאת לרגע מהאגו היחידני והקבוע על מנת שנראה ונרגיש את השפעת אורנו על הסביבה והפוטנציאל הגבוה והרוחני של ביטוינו העצמי היצירתי לעורר השראה באחר.
עונת דלי מלמדת אותנו על הכוח החבוי בפינוי המרחב התודעתי האישי (שבתאי=צמצום) על מנת להתאחד עם תודעתו של האחר, הירח המלא באריה הוא נקודת שיא רגשית בה אנו חוזרות למרכזנו, למקלעת השמש וביטוינו העצמי האישי על מלוא תפארתו, היופי, הכיעור והדרמה.
כמו כל ירח מלא זהו זמן של הטהרות, הדמות והשחקן צריכים להסתנכרן כדי שאיכות ההופעה תמשיך לעלות ולהשתפר. ככל שנצמד לטכניקות המשחק הישנות שלנו כך הקילוף יהיה פחות נעים, אך בין כה אנו מוכנות להשלה - ההתנגדות לא תועיל ולמזלנו בעונת דלי התמיכה הכללית השלמה סביבנו (אם דרך אנשים, הזייטגייסט, או ממש אירועים המתרחשים סביבנו ו"במנותק" מאיתנו) דואגת שנפרוץ את מגבלות תודעתנו העקשניים ביותר המונעים מעוד קרן אור פנימית לצאת בדרכה הייחודית ולחדור את שריון הביקורת המשתקת שלא מאפשר לנו לנוע בחופש יצירתי אמיתי. ההטהרות של ירח מלא זה תחזור לבקר אותנו בקיץ, זוהי תחילתו של תהליך שבעוד חצי שנה נזכה להעמיק לתוכו עוד יותר כך שעלינו לזכור שאנו עדיין בחורף ובעונת החושך, בהתכנסות ובבירור הפנימי שהזמן הטבעי מביא, אל תצפו מעצמכן להיות כבר ברמת הביצוע האולטימטיבית, זהו ניקוי עמוק שנועד לשפר ולדייק, אך ההתמדה והנכונות לסלול את דרכנו ביציבות ובסבלנות היא עלינו. ולכל הנזכרות המוצפות - ככל שתצמדי לרגש שעולה ותנסי לרדת לשורשו כך תרגישי שאת מתרחקת מהשחרור, התבונני בכל פרטי המערכה, התפאורה, התאורה, התלבושות, להכל משמעות, אם תתני לתת המודע לקחת שליטה ולהעביר לך מידע מבלי להצמד אליו, כצופה מהצד בסרט חייך, תהפכי מצב מעיק לשחרור אדיר. לחיי ההתמרה, ההטהרות וחילוץ האור החבוי בחשכת תודעתנו, שיהיה לנו ב ה צ ל ח ה !
Comments