חג הפורים מגיע ביום ג' ה7.3 (14:40 זמן י-ם) ומפעיל את הבשלת והטהרות עונת דגים עם הירח המלא במעלה 16°40’ של מזל בתולה. חודש אדר מלמד אותנו על שמירתה הגבוהה של שמחה וכוחו הטרנספורמטיבי של הצחוק - יכולתנו למצוא את האור בזמני החשכה הגדולים מקודדת בארכיטיפ הדגים הכולל בתוכו את כל יתר המזלות שלפניו. הגישה לכלי התת מודע הקולקטיבי מכוונת אותנו עמוק, אך האחדות הרגשית והאנרגטית הנסתרת בין כל החי (והמת) עשויה להיות מחרידה ללא היערכות ראויה, המסתורין של מעמקי הים מביא עמו לחץ (pressure) כ כך עוצמתי שהוא שדה האימון האידיאלי להכשרת אסטרונאוטים לאקלים החוץ אטמוספירי, גם אנחנו בעונת דגים עוברות הכשרה לאקלים החוץ גופי האינדיבידואלי שלנו. דגים והבית ה12 מכוונים אותנו ליציאה מאיזור הנוחות של גופנו הארצי - אם דרך חלימה, טראנס או שתייה עד-לא-ידע, הרעיון הוא לקרב את רוחנו, נפשנו (וכן, גם גופנו) להשלמה פנימית וביטול הדואליות המתבצע בשלמותו בשעת המוות. כדי שנשמתנו תוכל להשתחרר מכבלי המציאות הפיזית (המאיה, "האשליה") עם כמה שפחות מטען אנרגטי שלילי (הצמדות לחומר, לאגו, לסיפור) עלינו לאבד את מה שאנו אוהבות בחיינו ולהפרד ממה שאנו נרתעות מפניו, לקבל את היותם שני צדדים של אמת רוחנית אחת שאינה קשורה במי ש"אנו" חושבות ש"אנחנו" בגלגול זה בהתאם לטבענו הפיזי והנפשי האקטואלי.
בריאות ותפקוד גופנו הפיזי (ונפשנו המעוגנת בו) מיוצגים על ידי ארכיטיפ הבתולה והבית ה6 המארח את הירח המלא של פורים והמשלים את ייעודם של הדגים המחזיקים את כוחו של חודש אדר. כוחו הרוחני של גופנו במציאות החומרית הוא אדיר, כדי שבשעת המוות נוכל להחזיר את נשמתנו לבורא בצורה המתוקנת ביותר, עלינו לדאוג באותה מידה בדיוק להשלכות תפקודנו הפיזי המשתנה בזמן הווה על מצב החזרת גופנו לאדמה שיתרחש במותנו ולאחר מעבר הדירה הרוחני שלנו. תקינותנו הרוחנית קשורה בטיפוח והזנת גופנו השוטפת, צורתנו הרגשית היא אחת עם צורתנו הפיזית וכל עוד אנחנו כאן טבענו הארצי אחד עם טבענו הרוחני. זהו שיעור שינוי הצורה של הנקביות הקוסמית, מים ואדמה, רגש וחומר, תנועה ויציבות, שירות הוליסטי מלא. גוף-נפש, אגו-נשמה. כל עוד אנחנו כאן, הם אחד.
כניסתו של שבתאי לדגים (15:35) מבשרת את תחילת מעברו בבית החיבור לנשמה, מעבר שעבור אדון הקארמה והגבולות מאפשר לקיחת אחריות רוחנית על טבענו הרגשי החבוי.
לאחר כשבוע של צמידות בין שבתאי במעלות האחרונות של דלי ומרקורי שחצה את גבול דלי-דגים אנחנו משתחררות מהיציבות המנטלית של האויר הקבוע - שכלנו חצה את הגבול בין התודעה הקולקטיבית (דלי) לתת המודע הקולקטיבי (דגים) על מנת להכין את קליטת ועיבוד המידע של תודעתנו הערה והארצית (מרקורי) לשינוי האנרגטי המתחולל בגבול זה.
אחריותנו מול הקולקטיב מתבטאת בשני המזלות האחרונים, דלי פותח את תודעתנו וכלינו הארציים (שבתאי/אויר) כדי שהדגים יוכלו להרחיב את לבנו וכלינו הרוחניים (יופיטר/מים).
השינוי האנרגטי המתחולל בגבול זהה מביא אמנם להגבלת כלינו השכליים והרציונליים אך זהו מצב התומך את עונת דגים וירח מלא זה על כל התמזגותו הרגשית כמו בירור גבולות התקשורת המעשיים שהוא מצריך.
מרקורי הצולל בדגים במשולש לקטו (זנב דרקון) בעקרב ואנו זוכות לפירוק דפוסי חשיבה ותקשורת מהעבר, בעיקר אלה הקשורים באגרסיה, מאבקי שליטה וכח, מניפולציה רגשית ושימוש לרעה במידע רגיש. נפילתו של מרקורי (האינטלקט) בדגים נובעת מטבעם הרגשי המשתנה, נטול ההגיון והצורה, נעדר הגבולות ומכאן המאתגר ביותר להכלה עבור התלמיד/המיינד. את המשולש מפרק-חומר-לרוח לקטו יש לנצל כשחרור הצמדות והיאחזות בדפוסי התקשורת האינטימית שלנו, משושה בין מרקורי הדגיג לראהו (ראש דרקון) בשור מאפשר קרקוע מתוך ההצפה האינטואיטיבית של מחשבותינו, תוך התמקדות בבניה יציבה של העתיד, פרקטית, מזינה, בטוחה ומבוססת ערכים רוחניים וארציים הרמוניים עבורנו, עבור לבנו וכמובן עבור תודעתנו.
הירח המלא בבתולה במשולש לאורנוס בשור מעניק התייצבות לערכים על פיהם מכוונת תנועת גבולותינו הרגשיים, זוהי אנרגיה מדויקת לשם יציאה מאיזור הנוחות שלנו ברמה הבטוחה וההרמונית ביותר, שחרור הצורה הקבועה לה אנו מצפות מעצמנו וזמן מצוין לאפשר לגופנו לקחת את המושכות, ברמה הפיזית, הרגשית והמנטלית גם יחד. משושה בין השמש הדגיגה לאורנוס השור פותח את השראתנו ודמיוננו, ממלא אותנו תקווה ומספק את האנרגיה האסטרלית האידיאלית לשם חלימה לתוך מציאות, הדבר הקרוב ביותר לנבואה שנגיש בזמן ודור זה והמרחב היחיד בו לאף כוח חיצוני אין שליטה עלינו. איחוד הקטבים ההפוכים המתבצע על ציר בתולה/דגים מצריך לא רק את יכולת הספיגה אלא גם את כלי העיכול, לא סתם אלה שני המזלות ה"משוגעים" בגלגל, אכן צריך להיות קצת משוגע כדי להגיע בזמנים אלה עם אנרגיית שירות ותיקון דומיננטית. עלינו להשמר מאשליות - פרופגנדה ארצית כמו מיסטית, לראות חדשות וללכת לריטריט ניו אייג' חובבני יאפשרו כיבוש תודעתי באותה מידה ולמען האמת מאותו סוג.
התבוננו בכלי העיבוד הרגשי של סביבתכן, בקשריהם לגופם, לנפשם, ביחס שלהם לגבולותיהם של אחרים, לגבולותיכן שלכן, התבוננו בתגובותיכן הפנימיים, רשמיכן האינטואיטיביים על מצבם הרגשי של הסובבים אתכן ותגלו בדיוק מה אתן סופגות. הספיגה הרגשית המתחוללת בעונת דגים לא מאפשרת לנו להבדיל בין הטוב והרע שאנו סופגות מסביבתנו - אמרנו הרי שדגים נטולי גבולות, מאחדי קטבים. אין זה אומר שאין טוב ואין רע, הם פשוט מתקיימים זה לצד זה. כל נסיון להתכחש למציאות זו ולברור רק את הדברים שנוחים לנו להתמודדות תוביל לפיצול, תודעתי ורגשי. היופי והאתגר של הירח המלא בתולה וחג הפורים הוא ההקשבה העדינה לגוף, תקשורתנו עם נפשנו משתקפת בפנימיות מערכתנו הפיזית (ממליצה ניקוי אדמה דיאטומית) חיבורנו לרוחנו/נשמתנו עם זאת מקבל צורתו בתנועת רגשותינו שתמיד זמינה להתבוננותנו. האחדות החבויה בינינו ובין האחר, בין המציאות ובין הדמיון, בין החומר ובין הרוח תמיד נוכחת, אמת זאת משתקפת בעונת דגים וחודש אדר דרך תת המודע הקולקטיבי, הסמלי והאינטואיטיבי ובחג הפורים בהתמוססות גבולות ההגיון, החומר והנפרדות.
מאדים בתאומים (במעלות האחרונות של צל נסיגתו השני) במרובע T לירח המלא מספק את האנרגיה (מאדים=יצר) המנטלית (תאומים=אויר משתנה) האידיאלית לפירוק המתח בין הרגש והצורה המשתנים ללא הרף בדגים ובתולה. אור התודעה ממוקד התמזגות רגשית, גופנו הרגשי ממוקד שירות מעשי - יצרנו הדואלי בתאומים מחזק את הקשר החברתי והתקשורתי של מערכת בריאותנו המורכבת, האנשים, הרעיונות והדעות איתם אנו מתקשרות ומזדהות מוטמעים בתחזוקתנו. המלחמה הטלפתית (מאדים בתאומים) מאתגרת במיוחד לאור אובדן הגבולות הרגשיים עם האחר (דגים) ומקשה על נסיוננו לאתר את ההבדלים המעשיים בין גופנו לתודעתנו (בתולה). מאדים הוא יצר, אנרגיה אינדיבידואלית טהורה, הוא מכוון את כלי הפעולה החיצונית שלנו, את תשוקותינו ואת חיוּתנו.
פעולת ההיטהרות של ירח השירות המלא (מרובע הT למאדים) מגיעה מתוך הדואליות האנושית, קיומן של 2 דעות, 2 תפיסות, 2 פיסות מידע שמהוות יחד אמת אחת לה 2 פנים. הדחף להיות לעזר, לתמוך, לרפא ולתקן שעולה עם אנרגיית בתולה/דגים בעצמו ניזון מחיבורנו לסביבה הקרובה שלנו, שכן היא הראשונה לזכות לחסדי ציר זה המכוון תמיד להרחיב ולדייק השפעתו. תאומים הם אנרגיה מרקוריאנית (תודעה ארצית) משתנה - תמיד יחפשו תנועה ותחלופה, שינוי וחדשנות, אך טבעם הסקרן והספקני בשילוב היצר של מאדים עשוי לייצר אובססיה או רדיפה רעיונית המובילה לאובדן דעת מרוב דאגות וחרדות שאינן מבוססות במציאות. מאדים לימד אותנו בנסיגתו בתאומים על כוחו של כיבוש תודעתי, עם פנימי או חיצוני - כובש חיצוני זקוק להסכמתנו הפנימית בדרכים שונות ובלתי מודעות; מניפולציה של מידע, של רגשותיך ושל חושייך (גופך).
מאדים מסיים את צל נסיגתו השני רשמית ב16.3, הוא משחזר בירח מלא זה את תחילתה במרובע לנפטון ולשמש בדגים; נפטון הוא מערכת האמונה שלנו - השמש היא חיבורנו האינדיבידואלי לרוח. הפיצולים המנטליים שלנו בחג פורים זה מקבלים את כל המציאות הפיזית והרגשית ההכרחית להכרה בערך האינדיבידואלי של כל אחת מהן, כמו גם הבנת אחדותן הגבוהה והעמוקה. כשאנו שמים על עצמנו מסיכה או תחפושת, חיצוניותנו אמנם נראית או נתפסת כשונה ממהותנו, אך בפנימיותנו אלה עדיין אנחנו, תמיד תמיד אנחנו.
יופיטר, כירון וונוס בטלה פותחים את לבנו והלך רוחנו לפצעינו האינדיבידואלים, אלה הנוגעים לספונטניות היצרית שלמדנו ברמה כזאת או אחרת להדחיק, לבטל או להשלט על ידיהם ובכך להעמיק את פגיעתנו. מאדים בתאומים (שליטו של טלה) במשושה לונוס בטלה מבקש לצאת לעצמאות תודעתית, לא בגלל שהאינסטינקט ההשרדותי הפיזי מרגיש כך (הוא עשוי אף להתווכח) אלא משום שלבנו, סולם ערכינו ומערכת היחסים שלנו עם עצמנו יספגו הזנחה כל עוד נהיה נתונות לשליטת רעיונותיהם, דעותיהם ותודעותיהם של אחרים.
כשאנו מקיפות עצמנו באנשים בעלי תפיסות זהות לשלנו אנו דואגות לכך שההזנה התודעתית שלנו תשקף את הדעות והרעיונות שלנו, דבר זה עשוי להרגיש נוח למי שגדלה בסביבה מרקוריאנית (היפר-אינטלקטואלית), אך זהו גם מעצור להתפתחותנו הרוחנית המצריכה מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות התודעתי שלנו ולהרחיב אופקינו מעבר לסביבה המוכרת והידועה. יופיטר בטלה מייצר הזדמנויות לאילוף יצרינו לשם יציאה לעצמאות יצירתית, מפגשו עם כירון (12.3) מאפשר לנו למצוא משמעות רחבה ועמוקה יותר בפצעי האגו האנושי השברירי שלנו - המקומות בהם דחפים בוסריים ובלתי נשלטים ריסקו את אמונתנו ביכולתנו להתגבר על אתגרי החיים וגרמו לנו לתפוס את יצירתנו כפסולה. התבוסה רשומה במערכתנו הפיזית, הכשלון והפגיעה ממשיכים לקבל צורתם במהלך חיינו כקריאה פנימית ממעמקי נפשנו לטפל, לרפא ובזאת לרכוש את הכלים, הנסיון והבינה על מנת להעניק מרפואה זאת גם לאחרים בעלי פצעי יצר דומים. יופיטר הוא חסד, הוא נתינה לשם התרחבות ומתוך רחמים. הוא המיטיב הגדול, הגורו של הדוות (DEVA) - הוא הצדיק, לא משום שמעולם לא יצא מכותלי חדרו ונמנע מכל אתגר ומבחן שלעולם הגדול יש להציע, אלא מאחר ומתוך נפילותיו ושגיאותיו הוא מצליח לזקק את האמת הרוחנית הדינאמית מאחורי פעולותיו ולראות בהן סממן לחיוּתו. גאווה שקרית תביא למפולת - אין כשלונות בזמן מעבר יופיטר בטלה, המיטיב הגדול מביא עמו שמירה גבוהה והרבה מזל (חמסה טפי), כך שכל נסיון אותנטי לביטוינו העצמי היצירתי יהיה שיעור, דרכו תתאפשר זרימה של עוד חסד, עוד פוטנציאל להתפתחות רוחנית בלעדיה הנפש הארצית שוות ערך למתה.
הרשו לרגישוּתכן הפיזית והרגשית להדריך אתכן, זמני הטרלול של פורים מאפשרים שמחה והתרחבות לב עילאית, אך על מנת לזכות בחסדיה של עונת דגים והירח המלא בבתולה, עלינו להסכים לחוש את מלוא צלנו ורבדי המציאות הנסתרים, הבלתי מוסברים והמאוד מאוד אמיתיים ושלמים הקיימים בנו, באחר ובקולקטיב החיים השלם. מערכות התרגול הרוחני המיסטיות ביותר מצריכות עמידה בגבולות מעשיים לשמירת טהרת גופם ונפשם, שכן ללא נקיונם והיערכותם של כלינו הארציים לא יהיה ביכולתנו להכיל את האנרגיה הקוסמית החונכת. כדי לצאת מדעתנו המוגבלת והנפרדת בירח מלא זה, עלינו לשמור על גבולותיה המשמרים (רחמו על הגוף שלכן). הצלילה יציבה, שמירה על קרקוע נגישה, עלינו רק להקשיב לזרמים הפנימיים ולסנכרונם עם אלה החיצוניים, שכן באותו חיבור עדין ביניהם שוכנת האמת ואיתה המון המון קסם.
שיהיה לנו חג שמח ו ב ה צ ל ח ה !
💜💜💜💜💜💜