הירח המלא של אב מגיע ביום ב' ה19.8 בשעה 20:26 ואיתו הנחמה, ניצוץ הגאולה הנובע מהחורבן של חודש אב על פי קצבו הקבוע של הזמן. טכנית ט"ו באב מגיע כשהירח בגדי, אך עד שיתיישר בדיוק אל מול השמש ויגיע לשיאו יכנס כבר לדלי, באותה אחוזת הירח הלוקחת אותנו מגדי לדלי, מזלותיו של שבתאי המייצג את בינת הדינים של הזמן והמרחב, בצורתם הנקבית (גדי, אדמה) ובצורתם הזכרית (דלי, אויר).
אהבת הכלל המיוצגת על ידי דלי ממוקמת בדיוק מנגד לאהבת היחיד של אריה, ירח מלא זה מאיר על עבודה פנימית עמוקה ונרחבת, כשהירח מצטרף לתהליכו של שבתאי הנוסג בדלי, בעוד שהשמש וונוס משתתפות בתהליכו של מרקורי הנוסג באריה.
ההתבוננות הפנימית של הירח ושבתאי נוגעת לעיכובינו האישיים, אם דרך זמן או מרחב גבולותינו נעשים ברורים יותר כששבתאי מתקרב במסלולו לארץ, ועל אף שדלי קשור בקולקטיב ובקבוצתיות האנושית זהו מיקומנו האינדיבידואלי בה שמתבהר ומבקש מאיתנו להתגבר על קשיינו המנטליים והרגשיים על מנת למלא אחריותנו על עצמנו ומול הסביבה כאחד.
בגזרת הלב של אריה ההתבוננות היא למעשה תגובה הנובעת מיחסינו לאחר וביטוינו היצירתי והדינאמי בשיתופי הפעולה שלנו, במערכות היחסים הקרובות, הרומנטיות, המשפחתיות והחברתיות שלנו. מרקורי על הגנדנטה (גבול מים-אש) של אריה וסרטן, בהשלתו המרכזית לנסיגת הקיץ שנועדה לקלף מלבנו גאווה על מנת לפגוש מחדש בתודעתנו ענווה. מאדים שמסתכל על מקבץ האריה מלהיט את הלב (ונוס) והנשמה (שמש) אך גם עשוי להעצים את הבלבול וקצרי התקשורת (מרקורי) במידה ונחסום את היצר העוצמתי לבניית הבית שעולה בשור לאחר ציון החורבן של ט' באב וקימתנו מקינתנו.
הירח מגביר את חיבורנו האינטואיטיבי לקצבנו היצירתי באחוזת הירח דהאנישטה הנשלטת על ידי מאדים, אנרגיית הלביאה המזוהה עמה נוגעת לתזמון. שבתאי מחזק את חיבורנו המעשי למהותנו האנושית באחוזת הירח פורבה בהדרפאדה הנשלטת על ידי יופיטר, אנרגיית האריה המזוהה עמה נוגעת למרחב. שילוב הכוחות של הלביאה (הציידת ומנהלת חיי הקהילה בלהקה) יחד עם האריה (הידוע בקיצוניותו האנרגטית - מנוחה/מלחמה) מביאה לניהול שלם של הקולקטיב המיוצג על ידי דלי - גופנו הרגשי ממתין, מקשיב ומתבונן בסביבתנו על מנת לזהות את הרגע והמקום המדויק לחשיפת האמת, הלביאה היא המתכננת והמבצעת, הכוח היוצר, בעוד שהקארמה הקשורה באריה מחזקת את שותפות גורלנו הייחודית עם החברה והמרחב העולמי.
ניהולנו העצמי שמתקיים מנגד במזל אריה מחזק את ביטוינו העצמי הנובע מהלב, גם אם דרכנו לתקשר או לנהל את מערכות יחסינו נראית כדורשת תיקון - מרקורי ישוב בחזרה לסרטן ב22.8 לשבוע האחרון לנסיגת הקיץ שלו ובשלב סופי זה נראה שעיקר האתגרים עמם אנו מתמודדים כעת הם עניין תפיסתי וששורשם מנטלי ומילולי להפליא. את אותה תפיסה רעילה שאנו עשויים לגלות בעצמנו ובסביבה ניתן להפוך לאחת מרפאה, לא בביטולה המידי אלא דרך הבנת תכליתה הגבוהה ומכאן שפצור התנאים וההגדרות המקיפות אותה.
המולות המדויקת בין השמש והירח ובין ונוס ושבתאי מהווה אתגר באיתור הגבולות בינינו ובין האחר, האינדיבידואל והקבוצה - ההבנה הנדרשת היא איך להבדיל באהבה, לא רק מתוך שימור עצמי השרדותי אלא מתוך רצון ממשי לטפח את עצמנו ואת מערכות היחסים מהן אנו מקבלות הזנה ודרכן אנו מבטאות את עצמנו, נותנות ומקבלות ישירות דרך הלב המפגיש את הגוף והתודעה לכדי שוויון.
יופיטר ומאדים בשור מהווים שילוב כוחות אמונה אדירים, כשהבית ה4 בו הם נמצאים אינו נוגע רק לבית המשפחתי, המנטלי והרגשי שלנו, אלא גם לאדמה ולמולדת ולרצוננו לראות אותן במצב של שמחה ואהבת החינם שכל כך נחוצה בזמנים אלה ולמעשה תמיד לשם בניית בית ברצון, בתקווה ובמעשה - גם אם מתון ואיטי עדיין רב משמעות.
החסד וההתרחבות של יופיטר יחד עם הגבורה והצמצום של מאדים מביאים להכרה מלאה והודיה על היש כמו גם תקווה ואופטימית אל מול האין - הרצון להגן ולהזין את הבית הפנימי והחיצוני הוא האש המתעוררת בלבנו ומבקשת פורקן, תיעול והכוונה. ללא כוונה (יופיטר) לא תהיה הכוונה - ללא מוטיבציה (מאדים) לא תהיה פעולה, ללא קרקע (שור) אין בית - ללא בית אין שלוות נפש (בית 4),
ללא שלוות נפש אין שלום, הרמוניה ונוחות אמיתית, שלמה ויציבה (שור). הכל מתחיל בערכנו העצמי ומכאן באמונה ביכולתנו לממש תכליתנו בפועל ובחומר, תכלית שאינה נובעת מהגדרותיה של החברה, הרחבה או הקרובה, המשפחתית או התרבותית, אלא מרבדי המציאות הרוחניים המבקשים מאיתנו הנכחה בחומר, בלעדיה נתקע באיזור הפוטנציאל הבלתי ממומש, תמיד נגיש אך מצריך שיתוף פעולה ויוזמה אישית על מנת להתגשם.
כשם שהזרע זקוק לתנאים הנכונים על מנת לנבוט כך גם אנחנו בני האדם, התנאים המשתנים של הזמן והמרחב תמיד מאפשרים נביטה מסוימת וכעת דרך פרקטל בניית הבית של ט"ו באב עלינו לפרוץ את קליפת הזרע ממנו אנו מבקשים לצמוח.
משולש מקטו בבתולה ממשיך לדרוש סדר וארגון הוליסטי - אם נקיון הבית או הגוף, היד המרפאה מכוונת התמרה ישירה הנובעת מעמקי תודעתנו וגופנו הרגשי הזקוק לניקוי רעלים, פחדים, טינות, כעסים ואכזבות, על מנת לפנות מקום מהבלגאן והצטברות הפסולת לה אחראי ראהו בדגים.
ראהו בדגים בבית ה2 וקטו בבתולה בבית ה8 מהירח מעידים על מרחבי הפדיון הקארמתי של ירח זה כשהרבה מהעומס שמבקש להתנקות יושב על רמות ההבנה השונות שלנו מול תת המודע והיצרים כמו התחושות החבויים בו, בו זמנית (כפעולת הדרקונים הקוטבית) ישנה צבירה נוספת שמתקיימת בתחום ערכינו הרוחניים המשתקפים בביטוינו הרגשי וחיבורנו לחומר (בית, גוף, אוכל, כסף, משפחה). על מנת לרסן את האנרגיה של הקטבים עלינו לבקש את ביטוי הציר עליו הם משפיעים בצורתו הגבוהה ביותר - שירות ורפואה.
בירח מלא זה אנו נדרשים לתת כמו לקבל, עם ראהו בדגים הנטייה לקיצונית עלולה להוביל לעיקופים ומניפולציות של המציאות בדיבורנו על מצבנו הממשי (בינינו ובין עצמנו ומול האחר), עם קטו בבתולה יכולה להיות דורשנות מסוימת לניהול האחר - את שתיהן מרקורי הנוסג מנסה לאלף, את הגאווה והיהירות המובילות לגישת ה"מגיע לי" (אריה - תת המודע של בתולה) כמו לגישת ה"אני לא זקוקה לדבר" (דלי - תת המודע של דגים).החורבן לא מגיע ללא אזהרות, הקטסטרופות הגדולות ביותר, פתאומיות ככל שיראו לנו, אינן מנותקות ולו במקצת מתהליכים רחבים יותר של תיקון ולמידה, כמו גם כפרה.
חודש הסליחות של אלול יגיע כעבור שבועיים, בסופו יום הדין, שורש הלך הבריאה בה אנו מתקיימים, בזמן ובמרחב.
אהבת הכלל של ט"ו באב חולקת את חודש זה עם ציון החורבן של ט' באב, המעבר מכאב הניתוק לחגיגת החיבור מגיע לאחר בישול ארוך של ימי בין המצרים ומתוך התהליך הארוך והנפיץ שהתחיל אי אז בתמוז - אנו מגיעים לנקודת ההשלמה והתיקון המעשי, לעבר הרמוניה, שלום וכמובן הנחמה הממתינה מעברם השני של ההרס והגלות - מנחם אב.
ט"ו באב מסמל את השלמת הפדיון שנדרש מאיתנו על חטאינו, הגורמים הקשורים בחורבן הבית מתוקנים בט"ו באב, אם הוצאת דיבת הארץ או הפילוג בין השבטים/אחים (שנאת חינם, נפרדות, חטאי בנימין) - על כן זהו זמן להניח למחלוקות, לכעס ולשיפוט ולפנות את מקומה של שנאת החינם לאהבת החינם, לרחמנות ולגמילות החסדים בהן אנו ידועים לאורך הדורות, אלה המגדירים אותנו באמת בשורשנו הרוחני, החל מאברהם אבינו, כליל החסד, ראיית הטוב והנתינה - היסוד עליו ביתנו מתקיים ונבנה.
חיינו אינם מנותקים בשום אופן מחיי אבותינו ואמהותינו הקדושים, הגאווה היחידה שנועדה לשכון בקרבנו היא גאוות המשפחה הרוחנית שאנו חלק ממנה, להקת האריות שנבחרה על ידי הבורא יתברך למשימה הכל כך קשה ומורכבת אך גם המתגמלת מכולן - חילוץ האור מן החשכה, תיקון האנושות דרך אהבת הזולת ועבודת המידות הרוחנית והגבוהה מכולן.
הכלים המיסטיים האדירים שלנו לא שווים מאומה ללא תיקון המידות האישי של כל אחד ואחת מאיתנו, בלעדיו איננו מסוגלים באמת לגעת באור ובכח הרוחני שהוא מנת חלקנו ופרי תורשתנו - ואין קסם חזק וראוי מאהבת החינם.
ירח מלא זה בא ללמד אותנו משהו חדש על הקצב שלנו, הערכים, הבית, המולדת, על היחסים שבינינו ובין עצמנו, בינינו ובין הקולקטיב וכל הרמות השונות שבדרך (משפחה, חברים, קבוצות השתייכות), אם האריה שבפנים עדיין שואג בגאווה, זהו זמן מצוין לתת ללביאה הפנימית להזכיר לנו שבסופו ובתחילתו של יום, כולנו עוברים את זה ביחד ולכל פרט תכלית, חשיבות ותועלת אינדיבידואלית התורמת למערך היצירתי שהוא בניית הבית המחזורית עליה אנו עומלים, כל רגע, כל יום ובודאי כל ט"ו באב.
שיהיה לנו ירח שמח, מאיר ומעיר, שנתעורר לעשיית הטוב השלם, הנכון והצודק ושאל מול כל חשיכה נדע להצית את האש הפנימית ולקחת חלק בהנהגה המשפחתית, העצמית והאנושית שלנו - אוהבת ים ים ים ושיהיה לכולנו ב ה צ ל ח ה !
על כל היצירות במאמר ילידי ירח דהאנישטה
Comments