הירח המלא של חודש טבת מגיע ביום ד' בלילה בשעה 02:32 במזל תאומים הוודי ובאחוזת הירח הסוערת ארדרה, בה הכאוס עצמו מלמד אותנו למצוא את הנקודה השקטה בפנימיותנו.
אחוזת ירח זאת מנוהלת על ידי האנרגיה החריגה והקיצונית של ראהו, ראש הדרקון הדוחף אותנו מסוף אוקטובר האחרון לאחדות הרגשית ומרחבי הדמיון של מזל דגים, באחוזת הירח רבאטי המנוהלת על ידי מרקורי שליטו של תאומים ומרחב הירח המלא של טבת.
מרקורי עצמו נמצא בשלב השני של נסיגת החורף שלו ובמעלה הראשונה של קשת, לקראת מפגשו עם מאדים וחזרתו אחורה למזל עקרב ואחרי הקזימי של י' בטבת שהיה היום הקצר והלילה הארוך של השנה.
מרקורי והשמש מעברו השני של הירח המלא מסמלים את חזרת האור ההדרגתית שהתחילה במפגש הקזימי שלהם, בפנינו הזדמנות להעמיק בשבועיים הקרובים במערכות יחסים מהעבר הצפות לתודעתנו, האופן בו הן עיצבו אותנו מבקש להבחן ולקבל אור חדש וידיעה ברורה.
שני המאורות הגדולים בקונסטלציות הנוגעות לחורבן, גופנו הרגשי סוער במערבולת המנטלית (ירח תאומים) ונשמתנו חותכת באופן מעשי (שמש קשת), זהו שיתוף פעולה מלא בין רבדינו הארציים והרוחניים המבקש להנציח את השיעור הקארמתי של ראהו וקטו, ראש וזנב הדרקון, הנוגעים לתיקון ולמטען הנשמה.
קונסטלציות החורבן מאלצות אותנו לשחרר את שליטתנו ולהכנע לגלים האנרגטיים הנובעים מהן, הפיצול התודעתי של המיינד וסוד המחזוריות של הנשמה יוכלו להתגלות בהתאם לרצוננו האותנטי לגלות.
השמש ומרקורי בקשת בבית ה7 מהירח מצביעים יחד על מקור הסערה המקיפה אותנו, השמש בסמוך למרכז הגלקטי מבקשת לפתוח את העין הרוחנית ולראות מעבר לתנאי המציאות המעשית, דרך האשליה והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו עליה והישר לתוך פנימיותנו, דרך הזכרון התאי המכיל בו את נסיון הנשמה כמו גם המטען הגנטי שאנו נושאים עמנו. מרקורי מתכונן לחזרתו לעקרב, שם יעביר עוד כשבוע עד סוף נסיגת החורף שלו אך קודם יפגוש למחרת הירח המלא ב28.12 את מאדים על הגבול הנפיץ, הקשר הקארמתי של עקרב וקשת, תת המודע והאמונה - גבורה וחסד.
הגיעה העת להסכים להחשף, כל נסיון לעצור את השלת השכבות רק יגביר את קצב הסערה ויקשה על ראיה ברורה וצלולה של התהליך בו אנו נמצאים המצריך מאיתנו להכיר בנטיות ההרסניות של עצמנו במערכות יחסים, ככל שנתנגד לראייה הפנימית והעמוקה כך נרחיק מעצמנו את ההזדמנות לקחת אחריות מלאה על התנהלותנו החברתית, ברמה הקרובה והאינטימית ביותר כמו ברמה הרחבה יותר הדורשות שינוי עבור כל מי שמעוניין לצאת ממחזורי הרעל להם כולנו יכולים ליפול. ההשלה יכולה להיות כואבת ומבלבלת, אך האפשרות השניה היא חזרה לתבניות ההתנהלות מהן ברצוננו להתרחק. ללא בחירה אין אחריות ובירח זה ללא כאב גם לא יהיה רווח.
בבית ה6 מהירח בעקרב האתגר המרכזי מיוצג על ידי ונוס ומאדים, הלב והיצר, כשונוס לבנו מחפשת להגביר התמסרותנו לאחר בעוד שמאדים היצרי במעלה האחרונה מתכונן למפגשו עם מרקורי, מפגש בו אנו זוכים להארה ביחס להשפעה המחרבת של כניעתנו ליצר השליטה באחר על מערכת אמונותינו הרחבה. ונוס רק רוצה להקשר ולהתמסר בתחילת עקרב, היכן שמתעוררת האינטנסיביות של הבית ה8 הטרנספומרטיבי, אך בסופו מגיע רגע האמת של מאדים, בו מתוך האינטימיות המורכבת של המרחב התת הכרתי אנו נוגעים בשורש היצרי החבוי של מרחב זה ונאלצים להפרד מהגדרות עצמיות המאפשרות לנו לקבל על עצמנו שקר, מניפולציה ושליטה שכל קשר ביניהם ובין האמת הרוחנית המיוצגת בקשת נועד להפרם. מפגשם המיוחל של הלב והיצר ממתין לנו בסוף פברואר, עד אז ונוס מדביקה את הקצב של מאדים ובעצם נמשכת אחריו, לומדת מפעולותיו החיצוניות על טבע משיכתה הפנימית על מנת שבעת מפגשם שיתרחש בתחילת גדי נוכל להגביר את אחריותנו האישית ומכאן לדייק את יושרתנו במערכות יחסים. הבקרה העצמית העמוקה והבלתי מתפשרת שנחוצה כעת נועדה לעזור לנו, גם אם ההתבוננות במניעי התנהגותנו קשה, כואבת, מצערת או סתם מביכה, אם לא נסכים לבחון אותם ולשנות את האיזורים הגוזרים עלינו עוד כאב וצער נשאר במעגלי השליטה והמניפולציה הרגשית, שכן עמידתנו על גבולותינו מצריכה הכרה בטעויות העבר שלנו, אם לא הבנו את הטעות נחזור עליה שוב ושוב ושוב עד שנשכיל לכרות את השורש החולה ולקבל על עצמנו כאב רגעי שנועד להביא להחלמה, במקום התעלמות שתביא לכאב ארוך טווח.
ראהו וקטו מפעילים את ציר השורש והפרי, קטו בבתולה הוא שורש הבריאות הפיזית והנפשית שלנו בעוד שראהו בדגים הוא פרי ההתמזגות האנרגטית עם האחר - ההכוונה לפעולותינו בירח זה היא להזכר בעברנו האישי כמו גם במטען הרוחני הקולקטיבי, שניהם מפעילים אותנו ובשניהם בקשה לתיקון. השגרה הביתית שלנו היא ההזנה המאפשרת את פעולתנו בעולם, ההתנהלות במרחבנו האינטימי צובעת את השפעתנו על המציאות החיצונית, כעת עלינו להכיר בכללי ההתנהלות הרגשית שספגנו בילדותנו ולאתר את אלה שעיצבו אותנו בבגרותנו באופן שלא מסוגל לכבד את גבולות הרגש המשתנה והדינאמי שכל שאיפתו להתאחד עם האחר, דבר שללא גבולות הגיון מעשי הופך להתערבבות עם גורמים שמרעילים אותנו, גם אם לא בכוונת מזיד אז מפאת הסתירה המוחלטת בין שורשינו האינדיבידואלים והתעצבותנו בהתאם. מעבר הקטבים על ציר הריפוי מעמיד בפנינו אתגרים שנועדנו לעזור לנו להתרחק מהתערבבות אנרגטית עם מה שמרעיל אותנו, ברמה הפיזית והנפשית, הרגשית והרוחנית - ככל שנדחיק יותר את צרכינו האישיים על ציר זה כך מינוני הרעל יעלו, עבור אלה מאיתנו שתופסים את קיומם כמשימת שליחות בחיים אלה האתגר העיקרי הוא להגיע לשקיפות. זה לא הזמן לחייך מבחוץ כשבפנים זועפים, זה לא הזמן לתעדף את האחר כשהעצמי זקוק לטיפוח ולהזנה העיקרית - ההתמזגות האנרגטית תפעל לרעתנו אם נבחר להתאחד עם מה שגופנו ונפשנו דוחים באופן טבעי, עלינו לתרגל רמה גבוהה של טוהר מידותינו ובמידה ונפלנו לזהות את הזיהום המערכתי בתור מה שהוא, עיוות, לכלוך וטומאה שנדבקת אלינו כשאנו מסרבים לקבל את הדחייה האינטואיטיבית של מערכתנו - ההבדלה בין הבריא לחולה ובין הזנה להרעלה. חוסר יכולת ההבדלה הפנימית תוליד הרעלה חיצונית, אם כוונתנו לעצמנו אינה טהורה כך תהיה גם כוונתנו לאחר, כך מנגנוני הערבוב הרעיל מתנהלים.
בבית ה9 מהירח שוכן שבתאי בדלי המייצג את תפיסת האחריות החברתית הרחבה שלנו באיזור בו נסג בקיץ האחרון המסמל את המעגל המיסטי של תודעתנו, בו השמירה על הגבולות המקיימים מתבטאת דרך יושרה אנרגטית רדיקלית. מה שתודעתנו ניזונה ממנו יקבל ביטוי ברמה הפנימית ויהפוך ל"שלנו", גם אם אינו קשור אלינו כלל וגם אם אין ברצוננו להכילו. האחריות על מצבנו התודעתי היא שלנו, אף אחד ושום דבר לא יוודאו שאנו שומרים על גבולות המרחב הפנימי המקודש שלנו והקשיים הצפים לא יעלמו לשום מקום במידה ונתעלם מהם או נקטין את משמעותם בתפיסתנו.
ידע הוא כח, ידע מושחת יהווה כח משחית בעוד שידע נקי יועיל ליציבותנו ויעצים אותנו, אך מהי בכלל העצמה? שאלה קוסמית לא מקבלת תשובה קצרה והדרך הקארמתית בעצמה ארוכה, הרעיונות בהם אנו לוקחים חלק ישפיעו על אופי התשובה שתתגבש בתודעתנו ביחס לעוצמה הפנימית והגולמית השוכנת בקרבנו.
יופיטר בטלה בבית ה11 מהירח מייצג את הזכות והשאיפה לביסוס עצמי ייחודי, עבור הגורו מלא החסד ידע הוא לא רק אחריות, הוא גם שורש המוסר.
שני המורים הענקיים מביאים עמם מתח בין צמצום ודיוק האחריות הרחבה ובין התרחבות הידיעה המוסרית האינדיבידואלית, החובה והזכות שבידי שתיהן להעצים אותנו באופן ישיר.
האם העצמה יכולה להגיע כשאנו מנסים לשנות את מהותנו השורשית על מנת להתאים להלך המציאות הרחבה?
האם אישה שבזה לקווי ההתנהלות הנקבית היא אישה מועצמת?
האם גבר שמבטל את זכריותו יכול לעמוד איתן?
האם תרבות עתיקה ורדופה יכולה לשנות את גורלה דרך העלמת ייחודיותה ומכירת הנרטיב האישי ותפיסת עולמה לתרבות הרודפת?
במציאות בה אנשים נדחקים לעבר מלחמת קיום על שורש מהותם ישנן הסחות דעת רבות, חלקן אורגניות ואישיות אך מרביתן מכוונות להמון, מתוכננות ונובעות מתוך אג'נדה שנועדה להחליש את ההבדלים הנחוצים בין אדם לחברו, בין עמים, בין המינים, בין הדורות.
אם יש דבר שמאיים על תנועת הכאוס הקולקטיבית זאת ידיעה פנימית וחסרת התנצלות על מי ומה שאנחנו ויהי מה, מבעד לקונספציות התרבותיות, החברתיות והפוליטיות המשתנות לאורך הזמן - מהותנו השורשית הנובעת מנשמתנו ומחיבורנו לאדמה ייחודית כמו שהיא עתיקה, התנאים המשתנים של האנושות יכולים לכסות עליה אך ורק במידה ואנו מאפשרים זאת, דבר מאתגר במיוחד כשאיננו זוכרים להעמיק בדרכנו האישית.
האחריות האישית היא בסיס המוסר הרחב, עבור האינטלקט מרקורי עוזר לקלף את התנאים הרגשיים העמוקים והחבויים המשפיעים על תפיסתנו המוסרית הרחבה, הירח מציף את נפשנו בסערת הרגשות והמחשבות המעמתת אותנו עם התסכול והחורבן אליו הוא מוביל שעה שאינו מקבל פורקן ראוי.
אם ננסה להתחמק מהתהליך המחרב לא נגיד לנקודת היצירה המחודשת - הבחירה בידינו ועליה לגלם את אמות המוסר והאחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו על מנת שנוכל לצאת מצדו השני של ירח מלא זה והלאה לעבר חודש שבט מוכנים להתעוררות האדמה המנומנמת של סוף החורף.
כמעט הגענו ללידה המחזורית של טבע הבריאה הארצית, גורמים רבים מפעילים עלינו לחץ בשלב זה של השנה בו על פני השטח שורר המוות אך מתחתיו שורשי המציאות לא מפסיקים להזין, לצמוח ולהתעצם.
כל עוד אנו מושקעים אנרגטית ברבדי המציאות התת קרקעית הגישה לשורשים ישירה, אמנם חזרתה של השמש כבר החלה וכל יום אורה ונוכחותה מתגברים בשמי היום אך אל לנו למהר לברוח מהקיום החנוק והאפל של מעמקי האדמה, שכן בזכותו ביכולתנו כל שנה להעמיק ולזהות את הכשלים בבסיס מערכתנו.
אדם יכול להתקע כל חייו בדפוסי קורבנות, הרס ורעל במידה והוא מסרב לכרות את החלקים המרעילים והמשחיתים של שורשי התנהלותו כי ההכרה בהם ולקיחת האחריות האישית על תוצאותיהם מבעיתה אותו, אך באותה מידה יכול אדם להתעלות על דפוסי העבר שלו - אלה שיצר עבורו בחיים אלה, אלה שנמשכים מחיים קודמים ואלה שספג ולמד מסביבתו האישית - לא משנה כמה נמוך ירד, לא משנה כמה חולה נעשה, היכולת להתגבר על נטיותינו שוכנת ונתונה לכל אחד ואחת מאיתנו - הבחירה בידינו ובידינו בלבד.
חודש טבת החשוך מאפשר לנו בחמלתו לראות מעבר לסיפור ולזהות את האמת הקשה ביותר להכלה על עצמנו ועל הזולת, זאת על מנת שנדע מה ואיך לתקן בבחירותינו האקטיביות (יוזמה) כמו הפסיביות (אפשור).
כשאנו מתעלמים מאחריותנו האישית אנו נופלים בעל כורחנו להתנהלות מוסרית מוטלת בספק, כשאנו מכחישים את אחריותו המלאה של האחר על התנהלותו אנו משמרים את לופ הקורבנות והתוקפנות מלאי הרחמים העצמיים שלא מאפשרים לנו להבדיל בין אחריותנו לזו של האחר.
עד דקה יגיע הזמן להתעורר,
עוד רגע נקום,
בינתיים הרשו לסערה להקיף אתכם, לסחוף מכם את הבלבול, את הזעם, את התסכול והשיתוק וחפשו את העין השקטה שבמרכזה - אתם יודעים איך, הרי אתם מכירים את עצמכם הכי טוב.
שיהיה ירח מבורך, מטהר ומשחרר עבור כולנו, אוהבת המון המון המון וכמובן ב ה צ ל ח ה ! על היצירות במאמר זה ילידי ירח ארדרה
Comments