ונוס בסרטן 18.7-11.8

ונוס-הילדה הפנימית נכנסה למרחב האם והצטרפה לשמש, למרקורי וללילית לסגירת עונת סרטן מפוארת, עמוקה ומציפה כהרגלה. הירח המלא הביא איתו התפכחות אדירה עבור ונוס עם מרובע לנפטון הנסוג בדגים, התעוררות שכל כולה נועדה להסב את תשומת לבנו המלאה לתקוות כוזבות ותמימות הצבועה בצבעי חסכי ההזנה המלווים אותנו מהילדות. אותן אשליות הובילו אותנו זמן רב לאותו המקום, לאותה נקודה בה החסך מורגש בשיאו מול אדם אחר וניתנת לנו הבחירה לראות את הפיצול בין שני צדדים כמו השוני הקיים בין אדם לחברו על מנת שנבין דרך חוויה אישית שכל לופ חיצוני שחוזר על עצמו מבקש רפואה ששוכנת בתוכנו ובמעמקי לבנו, מכאן כניסתה של ונוס לסרטן מגיעה בדיוק בזמן להפעיל את הלב והרחם שעברו ניקוי יסודי בעונת המאמות על מנת לעורר השראה ופתיחה יצירתית מחדש. אין כמו ונוס בסרטן להעמקת האינטימיות שלנו עם עצמנו, במערכות היחסים הקרובות שלנו (רגשיות או לא) וכמובן הרמתה בסולם ערכינו השלם למעמד גבוה, הרמוני ויציב יותר.

ונוס הסרטנית היא ונוס הירחית, היא מקבלת את כליה הדינאמיים, האינטואיטיביים והפסיביים של הלבנה. שפת האהבה שלה מבוססת אינטימיות רגשית, פגיעותה עמוקה ושאיפתה להחשף באופן בטוח וממוקד הזנה והכלה, השפעת אנרגית תנועתה המחזורית של הלבנה על ונוס ולבנו מצביעה על דפוסים רגשיים עמוקים המקיימים עצמם במערכות היחסים שלנו וששורשם טמון ביחסינו למטריארכית הגדולה בחיינו. ונוס בסרטן נוטה לחזק בחיינו מסרים המגיעים מאותה מטריארכית, אלה שהתקבלו בילדותנו כמו אלה המתקבלים בזמן מעברה הנוכחי בזרמים וגלים רגשיים אקטיביים ביותר. לאחר טיפול עמוק לילדה הפנימית במעבר ונוס בתאומים, הגיע זמנה של האם הפנימית לתפוס את מושכות המרכבה הונוסיאנית,הירח המלא הקשוח בגדי הביא איתו את שיא העונה והאנרגיה הלונארית השנתית שהיא תמיד קצת סגירת חשבונות עם האמא הגדולה, בהיטהרות הירח החודשית מרחבנו הפנימי והאינטימי ביותר סילק שאריות של פרקטיקות הזנה שעבר זמנן והפכו רעילות עבורנו וכעת הוא ראוי לקלוט את ונוס והילדה הפנימית במרחב האמא. זוהי נקודת ההתבגרות ולקיחת האחריות הרגשית על עצמנו שמאפשרת לטבעה וכליה של ונוס להעמיק הבנתה את מערך ההזנה המתקיים בכל דינמיקת קח-תן אך אין ספק שמרחב זה משמעותית פחות צפוי בכל הנוגע להתנהלותה, שכן בסרטן לבנו מקבל את כליה של הלבנה המרוכזים במעמקי הוויתנו, תת המודע והעיבוד הרגשי החבוי שמגיב למציאות סביבנו בכל רגע וכל דקה ומכאן זהו מעבר שעיקרו פיתוח האינטואיציה ויכולת פרשנותנו אותה באופן שלם ומכבד. המרובע לנפטון איתו ונוס מתחילה את מעברה מעצים את נוכחותו של רבנו הדג כשבסוף המעבר תפגוש אותו שוב אך הפעם (7.8) במשולש מים מזין ותומך שיתן את סגירת המעגל החומלת, המכילה ומעוררת ההשראה המתבקשת לקראת מהלך המעבר השל ונוס מסרטן לאריה שיתנהל גם מתוך מולות אגדית לפלוטו בגדי, בה משאבינו הרגשיים יזכו לקבל סנכרון מחדש שיאלץ אותנו להשיל מעצמנו שכבה עבה של שליטה חיצונית והשפעה עמוקה מדי של האחר על אופן שימושנו באנרגיית החיים שלנו ובמרחבנו ברגשי. ההתרחבות של ונוס בסרטן נועדה להתאזן על ידי עבודת הגבולות מול פלוטו בגדי, כך שמסע התבגרות זה מציב אותנו בסופו של דבר מול אותה דואליות אנושית ואמהית של רוך ופגיעות המוגנים וניזונים ממערכת גבולות יציבה וחדה ביותר.

הארנבת בירח היא מיתוס חוצה יבשות ותרבויות הקושר את טבע ההקרבה העצמית של הארנבת עבור האלים/הבריאה לאור הלבנה המתמלא ומתמעט. הארנבת כסמל לונארי מצביעה על הדריכות, העירנות והתזזיות הרגשית של הירח שרצה את גלגל המזלות בדילוגים וממוקדת בפריון ואינטימיות מהסוג ששמור למחילותיה המשפחתיות והתת קרקעיות של הארנבת. הארנבת המלווה את אלת הירח כאלת פריון, חכמה או ציד מלמדת אותנו שמערכת עצבים פטפטנית ודרוכה נועדה ליידע על הסכנות האורבות לנו בצלילתנו על מחוזות הלילה וממלכת הלבנה, מימדי הרגש והתת מודע הם המרחבים המחזיקים באור/ידע של הלילה, אם אלה הכוכבים סביב מולד הירח או זרקור הלבנה המלאה של אמצע החודש - בלילה המידע המגיע אלינו מתקבל על ידי החושים הארנביים העדינים ביותר, כל צליל נשמע חזק יותר בדממת חצות, כל ניחוח המתפזר באוויר העומד של לילות הקיץ עושה זאת לאט ועמוק וכך גם המסרים הנובעים מפנימיותנו בעלי איכויות עמוקות ביותר בעצמם. הארנבת או ונוס הסרטנית נראית במבט ראשון עדינה ורכה אך הדואליות המופלאה של האנרגיה הלונארית תמיד תביא איתה גם חוסן אדיר וכח סיבולת, אם בריצה, חפירת בית החורף או קיום מצוות פרו ורבו, הארנבת מראה לנו שמאחורי השבריריות הנראית לעין שוכן טבעה הלוחמני של הירח (או צדה השני- הגדי) בו סיבולת, התמדה ומסירות לתהליך הם חלק בלתי נפרד מתהליכי העיבוד הרגשי העמוקים המתחוללים בנו. ונוס הארנבת תיצור מרובע ליופיטר בטלה ב25.7 בו רמה גבוהה של אנרגיה יוזמת תתעורר בנו ותכוון את לבנו הממוקד אינטימיות, בית ומשפחתיות בסרטן ליוזמה אינדיבידואלית מרחיבה ומעודדת. תרומתו הנדיבה והאופטימית של יופיטר גם בדינמיקות מרובעות בעלות טבע מארסיאני ותקיף מזכירה לנו עם ונוס את שותפות הגורל של השניים - האחד הוא ההדרכה הגבוהה לתודעתנו הרוחנית והשניה היא ההדרכה הגבוהה לתודעתנו הארצית, הוא מכוון לנשמה והיא מכוונת לב, סינרגיה בין השניים הכרחית לקיום בריא, הרמוני, צודק ומלא עבור כל אחד ואחת מהמין האנושי המחזיק בדואליות זו באופן הישיר והדומיננטי ביותר במשפחת האדמה. המרובע ביניהם נועד להביא אותנו לסנכרון מחודש העובר דרך פעולה, במקרה של טלה וסרטן אנו מדברות על ההגדרה העצמית המידית והחיצונית יחד עם הרגשית והאינטימית יותר, יופיטר בטלה מושך לקיום העתיד וונוס בסרטן מחזיקה בזכרונותיה וערכיה הרגשיים הנובעים מהם ויחד ברצונם לאפשר לנו לנצח בשדה הקרב האנרגטי של המזלות היוזמים והאנרגיה הזכרית-אקטיבית שבנו, הישר מימיה הראשונים של עונת אריה והאגו הסינגולרי היוצר.

ב31.7 ונוס תכנס למרובע עם כירון שעובד בחודשים האחרונים יחד עם יופיטר על פצע העצמאות שלנו, יומיים לאחר הירח החדש של עונת אריה ופתיחת החורבן של חודש אב צפים פני הגאווה, חטאו המרכזי של מזל אריה והפעם במקום לצלול לדיכוי הייחודיות והספונטניות היצירתית שעברנו בחיינו אנחנו נאלצות להתמודד עם גאווה מסוימת הנובעת מהדרך שכן נעשתה לבד, אך שעדיין קשורה בה טינה אדירה. זכרונות וקשרים רגשיים מהעבר בהם היה עלינו להתגבר לבדנו על מכשול ללא עזרה ותמיכה רגשית ראויה צפים על מנת שנראה כיצד הם ממשיכים לחבל בבניית מערכות היחסים שלנו וביסוס האינטימיות הראויה לביטוי פגיעות עבורנו בכך שאנו מנסות לעשות "הכל לבד" ולקחת אחריות על תהליכיהם של אחרים, בין אם באופן ישיר או מניפולטיבי, לטעון ש"איננו צריכות עזרה" כשמדובר בבעיה שמבקשת להפטר במערכת יחסים אנחנו שוכחות שלכל אדם אחריות מלאה על עצמו, על רגשותיו ועל פעולותיו. אם מישהו רוצה לעזור, הוא יציע עזרה. אם אינו רוצה לעזור, לא יציע. אך במידה ונדרש שיתוף פעולה של שני הצדדים על מנת להתגבר על מכשול, אם נתעקש לקחת אחריות מלאה על המצב, בין אם ממקום "אשם" או "כשיר" אנחנו משתמשות באגו שלנו ובאנרגיה הסולארית של עונת אריה כמלך ששוכח שבלי עמו אין תוקף לכתר שעל ראשו. כשהאגו טועה ורואה בעצמו הקיים היחיד התקף (היפר אקזיסטנציאליזם) הוא רואה את ייחודיותו ואף נוטה לסגוד לה אך בזאת גם נוטה לפספס את ייחודיותו של הזר והאחר, אך זאת כבר נפתח כראוי בירח המלא בדלי ב12.8. הלוחמנות הזולגת בנסיוננו להדחיק את יצרינו האישיים בתוך מערכת יחסים או דינמיקה שיתופית יכולה להיות במעורבות סרטן (מרחב נפילתו של מאדים האחראי ליצר) רעילה ביותר על צדדיה הפאסיב-אגרסיביים המשלבים רתיעה ודחייה עם תקיפות טעונה, אם אלה הדינמיקות אליהן אנו נקלעות או תגובות פנימיות בנו, ערכנו העצמי הקשור בתועלתנו הרגשית לאחר נמדד במעבר זה של ונוס בסרטן, כשהמרובע לכירון יהווה נקודת גאולה עצמית קטנה שתאפשר לנו לפעול באופן מרפא ביותר, עבור תפיסתנו את עצמנו ועבור בריאותנו הרגשית יחד.

לקראת סוף מעברה כאמור תסגור ונוס מעגל מול נפטון בדגים במשולש תומך ומזין, תסביכי הקורבנות/משיחיות הצפים במערכות יחסים ובערכנו העצמי בכלל נועדו לקבל פתרון רגשי פנימי היודע להכיל דואליות של כאב ואהבה תוך בחירה מודעת באהבה אמיתית, שתמיד נובעת משורש אהבתנו השלמה לעצמנו וצרכי ההזנה הבסיסיים ביותר להם אנו ערות ומודעות ועל כן צריכות לדאוג לקיומם וסיפוקם באופן שאף אחד לא יכול או יוכל לספק עבורנו ובזכות האמונה החזקה הנובעת מנפטון והדואליות הרגשית ההכרחית עבור שימורה אנו מצליחות להעמיק את חיבורנו לכלי האינטואיציה המולדים שלנו. המולות לפלוטו שתקח את ונוס מסרטן לאריה תאיר בפנינו את דינמיקות השליטה במערכות היחסים הקרובות שלנו עם דגש על המשפחתיות, מה נובע מהזנה, שמירה והגנה ומה נובע מרודנות, כבילה והצמדות. ההבדל בין חיבור להצמדות הוא אדיר, בחיבור אין צורך להתאמץ על מנת להרגיש "יחד", תחושת האחדות הרגשית מגיעה באופן טבעי, כמעט יצרי, בעוד שבהצמדות אנו לא מצליחות להפרד ברמה הרגשית כמו התודעתית ובכך שוכחות מה אנו מביאות לשולחן ומה האחר מביא איתו, כך סימביוזה רעילה נוצרת וכך ביכולתנו לזהות קשרים קרמאתיים שנועדו לעבור התמרה בחיים אלה, בין אם האדם שמולנו הוא למעשה נשמה בה פגשנו בחיים קודמים או שהוא מהווה סמל למקום בתהליכנו בו איננו רוצות להיות עוד, היכולת לחתוך היא קריטית. ונוס ופלוטו תמיד מציפים רמות גבוהות של היקשרות כמו גם שליטה, המיתוס הידוע של צלילת סמל החיים והפריון למחוזות המוות התת קרקרעיים מצריכה מאנרגיית החיים להתפרק ולהתמוסס, להפוך למיץ/מרק של תודעה, חושים ורגשות באופן שנועדנו לעבור בצורה סופית בזמן השיחרור הסופי של גופנו בחיים אלה, אך בינתיים אנו זוכות (כן כן, זוכות) לצלול למחוזות הריקבון על מנת לעבור תהליכים שיאפשרו לנו להשיל מעצמנו מאסות קריטיות של מוות פנימי על מנת לחזור לחיים נקיות יותר ומדויקות יותר עבור עצמנו ומשימות נשמתנו השולחת אותנו בעצמה מלכתחילה למחוזות ההשלה, מאחר והיא יודעת טוב מאוד שביכולתנו לשאת תהליך זה בדיוק בזמן ובמקום בו הוא מתחולל, על אף נסיונותינו לעתים להתווכח איתה. שימו לב עם מי אתן מתווכחות, שימו לב את מי אתן לא מוכנות להזין ושאלו את עצמכן למה. לא על מנת לשכנע את עצמכן אחרת, הגוף יודע, הלב במעבר ונוס בסרטן בהחלט יודע, הרחם יודעת והדם צורח עלינו יפה מאוד כשאיננו מקשיבות. השליטה של מערכתנו הפיזית (פלוטו בגדי) בטבענו הרגשי הרך (ונוס בסרטן) היא חצי אמת, הרי הגוף הפיזי הזה נקרא גם אשליה, חליפת הבשר שהיא לנו בית בזמננו כאן היא חלק בנו שאינו אל-מותי, מכאן הזמניות שלה מערערת את אמיתותה. עם זאת, וכאן טריק הדואליות הסופי של אחריותנו על עצמנו, כל עוד אנחנו נמצאות במישור החומר העובד על פי חוקי החומר, הזמן והקארמה של שבתאי (פאפי גדי) עלינו לשמוע לגופנו ולהתייחס אליו במלוא הכבוד שראוי לסמכות הביולוגית שלנו על עצמנו.

נורת' ווסט, ונוס בסרטן מול פלוטו בגדי. הילדה הפנימית זקוקה למרחב אינטימי, רך ומכיל מול ממסדיות השליטה של משפחתה בשם המעמד הציבורי. אמן תתבגרי ותחשפי את האמת על בית הזונות ממנו הגעת. שמעו לגופכן, הקשיבו לדם שזורם בגופכן, בכל רגע נתון יש ביכולתנו לעצום את העיניים ולהתחבר לקצב פעימות לבנו ולהרגיש את פמפום הדם לו הוא אחראי ולחזור לנקודת ההודיה השורשית על חיינו וקיומנו הארצי, שכן אלה זמנים מאתגרים, לא יציבים ואף כואבים ביותר ברמה החומרית/ארצית, לא לספק לעצמנו ברמה הכי ישירה ואינטימית את המרחב הבטוח לאהוב ולבחור ב"יש" זו פגיעה עצמית לכל דבר והטלת עונש כבד על לבנו, על ונוס ועל הילדה הפנימית שזקוקה לנו יותר מאי פעם. אוהבת אתכן, שיהיה מעבר מרחיב ומשחרר ושיהיה בהצלחה!